איריס, סטודיו "גמלא":
"הרגשתי גאה ושמחה להיות חלק מהסיפור של הגולן. כמו משפחה שחוגגת וחולקת שמחה משותפת. הסתכלתי לרגע מהצד על 'תבואת הגולן' - אמנות, גבינות, יין, שוקולד, ספרים, מוזיקה ועוד והייתי גאה.
הייתי גאה על הכישרונות, החריצות, ההתמסרות ועל היכולת לפרגן ולשמוח אחד בשני.
"זכינו! שנמשיך ליצור ולצמוח ביחד".
אירית קדם, מעלה גמלא:
"באחד הימים, צדה עיני מודעה על אירוע ה-50 לגולן, הממשמש ובא עלינו לטובה. מעבר להתרגשות המובנת נוכח משמעות האירוע, חשבתי לעצמי, בקרוב עומד להיוולד לי ספרי החדש ולמה לא להציגו בקרב הקהילה בה אני חיה? לא דימיתי עד כמה יהיה זה אירוע מרגש, משמעותי, מכובד ומכַבד.
"לאחר שהבנתי כי המציגים יציגו מתנובת הגולן ומתוצרת מפעליהם ואמנותם, ביקשתי בהיסוס ליטול חלק באירוע, לעמוד בדוכן עם ה'ארז כנגדי' ולהציע את מרכולתי - שלושה ספרים שכתבתי ופרסמתי עד כה. מצדדיי היו עשרות סיפורים נוספים, מעניינים ומרתקים לא פחות ומאחוריהם אנשים חייכניים, שהציגו תוצרת שובת עין ומרחיבת-לב, לחשיפה ולמכירה. דוכני העץ היפהפיים, שנבנו במיוחד בכישרון רב, ועליהם הכתובת הדו משמעית 'פירות הגולן', שריגשה את כולם. האווירה השלווה, הססגוניות והרב-גוניות, נועם המקום, הסדר המופתי, החגיגיות של האירוע כולו וכן אלפי העוברים והשבים, שפקדו את הדוכן, פרגנו, התעניינו ולהפתעתי, אף קנו.
"הזדמנות שלי לפגוש ידידים ותיקים רבים מסיירת גולני, שלא ראיתי שנים. עבורי היה זה גם 'חג הספר' הפרטי והאישי ובניגוד לחבריי שהסתופפו בכיכר רבין בין אלפי ספרים, זכיתי לדוכן משלי! כל זאת, בצד הזיקוקים, הבלונים והמופעים המדהימים, שענו לקלישאה 'מופעים ברמה', שגם בהם הצלחנו לצפות 'ממרום דוכננו', משום שהמארגנים דאגו למסכי ענק גם בצדי הבמה! חשתי שהאירוע כולו הוא אכן 'הסיפור שלנו', של כולנו... סיפור מרשים ומפעים, ש'תיקתק' כמו שעון והפעים את הלבבות. אם ככה זה בחמישים, מה יהיה באירוע המאה?
"מוקירה ומודה על ההזדמנות הנפלאה".