מי אנחנו

הגולן

חבל ארץ התיישבותי, חקלאי ותיירותי המשתרע על פני מיליון מאה דונם, מחמת גדר בדרום, 150 -מטר מתחת לפני הים, עד החרמון שבצפון, ברום 2,224 מטר מעל פני הים. הפרש הגבהים יוצר מגוון נופים ייחודי, בו משתלבים יחדיו הטבע הפראי עם היסטוריה יהודית מפוארת, ששרידיה המרשימים מספרים את סיפור ההתיישבות ארוכת השנים בגולן.

לאורך השנים, הקימו תושבי הגולן התיישבות מצליחה - 32 ישובים, חקלאות מתקדמת, תיירות משגשגת וקהילה מלוכדת. מדי שנה מצטרפות משפחות חדשות לקהילת הגולן ובוחרות לבנות כאן את ביתן ולגדל את ילדיהן במרחבים הפתוחים.

שטח שיפוט: 1,100,000 דונם אוכלוסייה: 17,600 תושבים

מיקום: מהחרמון הצפון ועד הירמוך בדרום, ומקווי שביתת הנשק עם סוריה במזרח ועד עמק הירדן, הכנרת ונהר הירדן במערב.

מקור השם: (דברים ד', מ"ג) "ואת גולן בבשן למנשי". משה נתן את עיר המקלט "גולן" באזור הבשן לשבט מנשה. בעת חלוקת הארץ לשבטים, קיבל חצי שבט מנשה את האזור כנחלה.

חזון הגולן

להיות חבל ארץ מועדף, שבו יכול אדם לבנות את ביתו למממש את עצמו בקהילה רב גונית,

שוחרת איכות ומסבירת פנים. קהילה שמקיימת חיים המושתתים על חירות, אחריות, יוזמה,

צדק חברתי, זיקה למורשת ואהבת האדם, העם והארץ.

ליצור תנופת עשייה, פיתוח וקידום יזמויות תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף,

ויצירת סביבה שופעת אנושיות, פשטות ושלווה למען התושבים, המטיילים והדורות הבאים

שורשים

העושר הרוחני של הקהילה היהודית בגולן לאורך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד משתקף בעוצמה במגוון הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו לאורך השנים, המעידים על קיומם של כפרים עם קהילות יהודיות מבוססות ומשגשגות. בגולן נתגלו כ-30 בתי כנסת עתיקים, כשליש מכלל בתי הכנסת בארץ, ביניהם, בית הכנסת העתיק עין קשתות, שחרב ברעידת אדמה בשנת 749 לספירה, קומם מחדש מאבניו המקוריות והוכרז כאתר מורשת לאומי. בגמלא נחשף מבנה בית הכנסת, מהקדומים בישראל ומטבע בו חקוקה הכתובת "לגאולת ירושלים הקדושה", המעיד על הקשר החזק לירושלים.

התיישבות וקליטה

עם שחרור הגולן במלחמת ששת הימים בשנת 1967, ולאור ההסכמה וההכרה הלאומית בחשיבותו האסטרטגית, חודשה בו ההתיישבות היהודית, ביוזמת ממשלת ישראל והתגייסות כל התנועות המיישבות למשימה הלאומית.

בכור היישובים הוא קיבוץ מרום גולן, שעלה על הקרקע באוגוסט 1967, ולאחריו הוקמו ישובים בצפון הגולן ובדרומו על ידי כל התנועות המיישבות. בתום מלחמת יום הכיפורים החלה המדינה ליישב את מרכז הגולן וב-1977, הוקמה העיר קצרין בסמוך לשרידי קצרין העתיקה, שחרבה ברעידת אדמה לפני 1300 שנים. כיום, בתחום מועצה אזורית גולן 32 ישובים מהם 18 מושבים, 9 קיבוצים ו-5 ישובים קהילתיים.

קהילת הגולן גדלה מדי שנה בזכות פרויקט הרחבות הישובים, במסגרתו נוספו בשנים האחרונות מאות משפחות חדשות, החוות איכות חיים, קירבה לטבע, וחינוך איכותי. ההיצע הרחב – מושבים, קיבוצים, ישובים קהילתיים – מאפשר קליטה מוצלחת לחילונים ודתיים, לנחלות חקלאיות ולהרחבות קהילתיות.

חינוך

המועצה רואה בחינוך יעד אסטרטגי ראשון במעלה וחלק משמעותי בקידום ופיתוח האזור וביצירת חברה ערכית, מחויבת ומחוברת לשורשיה. המועצה שוקדת על שימוש באסטרטגיות למידה ודרכי חשיבה מתחום החקר ושילוב משאבי הטבע ואתרי המורשת הייחודיים לגולן בתכניות הלימודים. במקביל לפיתוח סביבות למידה איכותיות, מתקדמות וייחודיות, שמה המועצה גדש על פיתוח פדגוגיה חדשנית, עיצוב שיטות הוראה מותאמות למאה ה-21 וייצור אקלים חינוכי מיטבי שנותן מענה לצרכים השונים של הילד.

בתחומי המועצה פועלים 75 פעוטונים וגנים, 26 בתי ספר יסודיים, תיכוניים ועל תיכוניים ובהם לומדים 7000 תלמידים.

פיתוח כלכלי

חקלאות ותיירות כפרית מהווים את ענפי הפרנסה המרכזיים של תושבי הגולן. המועצה הציבה את הפיתוח הכלכלי כיעד אסטרטגי לעשור הקרוב ומגבשת תכניות אסטרטגיות לעוגנים הכלכליים שנבחרו להוביל את הפיתוח הכלכלי של האזור - חקלאות חדשנית ועתירת ידע, מחקר ופיתוח, אקדמיה, תיירות, תעשייה מתקדמת ועוד.

תיירות

שטחו של הגולן משתרע על פני מיליון מאה דונם, מחמת גדר בדרום ועד החרמון בצפון. במרחבי חבל ארץ קסום זה פרושים נחלי ומעיינות הגולן, שמורות טבע ועולם עשיר של חי וצומח, הרי געש רדומים, קניוני בזלת, אתרים ארכיאולוגיים וחופי צפון מזרח הכנרת. כל אלה מושכים אל הגולן מיליוני מטיילים, אשר נהנים מאטרקציות ופעילויות, כגון חוות סוסים וטיולי ג'יפים, אופני הרים וטרקטורונים, מטעים לקטיף עצמי ומסעדות, טיפולי פינוק וגלריות לאומנות. לרשות המטיילים עומדים מגוון אפשרויות לינה – בתי מלון, חדרי אירוח מפנקים, אתרי קמפינג ואכסניות.

בגולן נמצאים אתרי התיירות המטוילים ביותר בארץ, ביניהם – אתר החרמון, חופי הכנרת, פארק הירדן, שמורת הבניאס, שמורת גמלא, נחלי הגולן: יהודיה, זוויתן, משושים ועוד, בתי הכנסת העתיקים עין קשתות וקצרין העתיקה, פארק וולקני גולן, מצודת נמרוד, מרכז המבקרים קסם הגולן בקצרין ועוד.

כדי להעשיר את חווית המטייל ולהעניק ערך מוסף לביקור, פותחה תיירות התוכן בתחומים מגוונים. כך זוכה המטייל לצעוד בין נתיבים של סיפורי המורשת היהודית בגולן, להכיר את סיפורי העוז ואהבת הארץ בנתיב הגבורה, להתוודע למסתרי הטבע בנתיב הגעשי בין הרי הגעש הרדומים והתופעות הוולקניות ולטעום את התוצרת החקלאית בקטיף עצמי, ביקבים ובבתי הבד.

חקלאות

בגולן 27 ישובים חקלאיים, המהווים מעצמה חקלאית, שתוצרתה מבוקשת בארץ ובעולם. הפרשי הגבהים, תנאי האקלים, כמות המשקעים ואדמת הבזלת הפוריה מאפשרים לחקלאים לנתב את המשאבים הטבעיים לתפוקות מרשימות ומגוון גידולים.

חקלאי הגולן מקפידים להתאים את החקלאות לעידן המודרני ומסתייעים במחקר היישומי של מכון שמיר למחקר, מו"פ צפון ותחנות ניסיוניות. הגידולים הנפוצים הם נשירים, הדרים, מטעים סוב טרופיים, כרמי יין וזית, פרחים וגידולי שדה. מהגפנים בגולן מיוצרים יינות איכות, שזכו להצלחה בשווקי העולם ולפרסים בתחרויות בינלאומיות. בתחום בעלי החיים מאופיין הגולן בענפי הרפת לחלב, בקר לבשר, פטם, הודים, דבורים לדבש ועוד.

חקלאי הגולן מגדלים כ-30% מהייצור הארצי של תפוח, דובדבן, אגס ומנגו. ייצור הבשר מהווה 30% מההיקף הארצי, וכ-95 מיליון ליטר חלב במאה רפתות – 9% מכמות החלב בארץ.

לצד החקלאות המסורתית מתפתחת חקלאות עתירת ידע ופורצת דרך, מבוססת מחקר ותחום האגרו-גינומיקה (גנטיקה בשירות החקלאות) ליצירת מזון עלית ולפיתוח זנים וגידולים איכותיים.

אגודת מי גולן, השייכת ליישובים החקלאיים, מפעילה מערכת מאגרים, המשמשים לאגירת גשמי החורף, לצרכי השקיה בעונת הקיץ.

שמירה על ערכי הטבע

גולן ירוק הינו אחד הדגלים אותו הניפה המועצה בחזון הגולן ועיקרו פיתוח בר קיימא ומחויבות מוסרית לשמירה על ערכי הטבע ומורשת האדם. מתוך תפיסת אחריות של המועצה, היישובים והתושבים לשמירת השטחים הפתוחים והטבע בגולן, גובשה תכנית אב לשטחים פתוחים אשר ממפה את ערכיות השטחים בהתאם לקריטריונים, על פיהם נקבעו שטחי הפיתוח והשימור העתידיים. התכנית מציעה קווים מנחים ועקרונות לשימושים מושכלים בקרקע. להכנת התכנית שותפים כל הגופים בעלי אינטרסים בפיתוח, או שימור הנוף הגולני: תיירנים, חקלאים, תושבים, צה"ל, משרד החקלאות, רט"ג, חטיבה להתיישבות, קק"ל ועוד.

המועצה מקדמת את נושאי איכות הסביבה במחזור והפרדת פסולת, פיתוח אנרגיה ירוקה, פעילות חינוכית-סביבתית, ומהלכים כוללים לפתרונות לטיפול בשפכים הביתיים, שפכי רפתות, תיירות ותעשייה ופתרונות לפסולת חקלאית מוצקה.