שם המשחק - אזוריות

חזון האזוריות, שיצא לדרך לפני שנים ספורות בלבד, מוציא כיום לפועל פרויקטים מערכתיים ומשמעותיים לאזור כולו. ככה זה כשעובדים ביחד

הרשויות בגליל המזרחי ובגולן משלבות ידיים, מגבשות תכניות משותפות ארוכות-טווח, מאגמות משאבים, יוזמות ומקדמות והנה, כבר עכשיו, אפשר לראות את הפירות: מערך וטרינרי אזורי, שיתחיל לפעול מינואר 2018; מערך אזורי לפינוי אשפה, שיסדיר וייעל את התחום בכל האזור וישמור על סביבה נקייה; מרכזים ומתחמי תעסוקה לבעלי צרכים מיוחדים בוגרים; פרויקט "גליליום"; רשת אזורית לחינוך למדעים, במסגרתה עשרות אלפי תלמידים לומדים מדעים ברמה גבוהה, בכל הגליל המזרחי וכמובן, גולת הכותרת: הפיתוח הכלכלי, התכנית הלאומית שמטרתה להפוך את הגליל המזרחי למרכז בין-לאומי מוביל לחדשנות ולתעשייה בתחום המזון המרפא. ממש עוד מעט, זה יקרה ונוכל כבר לראות את ניצני העבודה המאומצת בשטח: מכון לאומי למזון, חממה ביו-טכנולוגית, קידום מכוני המחקר ועוד ועוד. ככה זה כשעובדים ביחד.

נפרט ונרחיב:
ראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה, שמשמש כיו"ר אשכול גליל-מזרחי-גולן, מדבר "אזוריוּת". הוא מביט לא רק בשטח המוניציפלי של הגולן, אלא לעבר המועצות והערים השכנות ממערב לגולן, 18 מועצות מקומיות, אזוריות וערים - אזור אחד עם מטרה משותפת.

למה אזוריות ?
אלי מלכה: "אזוריות הכרחית משלוש סיבות מרכזיות.
"א. מועצה לא יכולה לבדה לעשות את קפיצת המדרגה המשמעותית, בעיקר בתחומי תעסוקה איכותית ופיתוח כלכלי.
"ב. יתרון הגודל: כשמתאגדות מספר רשויות, על מנת להשיג מטרות משותפות, יש יתרון לגודל במספר התושבים ובגודל שטח, שכמובן מאפשרים לספק פתרונות כוללים יעילים הרבה יותר בתחומים השוטפים, כמו פינוי אשפה ושירותים וטרינריים, לדוגמה. יתרון נוסף הוא בנכסים הנמצאים בסביבה. כשעושים תכנית משותפת עם רשויות שכנות, מנכסים גם את היתרונות והנכסים שלהן, כמו מכללת תל חי, מכון המחקר מיג"ל, מכללת צפת והפקולטה לרפואה, מכללת כנרת, 'אוהלו', 'מכון שמיר למחקר' ועוד ועוד. אלה מהווים היום את הבסיס לפיתוח ולבניית התמה האזורית לפיתוח הכלכלי של האזור כולו.
"ג. החשוב בעיניי - זה האתגר הישראלי המשמעותי ליצירת אחדות בקרב חלקים נרחבים בעם, שכיום כל אחד פועל בנפרד. אזוריות מאפשרת פעולה משותפת, שילוב והיכרות בין אוכלוסיות שונות ומגזרים שונים. לדוגמה המיזם החינוכי האזורי 'גליליום', במסגרתו לומדים ונפגשים יחד ילדים יהודים ושאינם יהודים, דתיים, חילונים, מהעיר ומהכפר. הם נפגשים יחד בתחנות החקר. אנחנו מנגישים להם את האקדמיה והמחקר, את המרצים הטובים ביותר וגם מספקים להם כר למפגש עם ילדים בגילם, שלא היו פוגשים מחוץ לפרויקט הזה. כך גם הפתרונות האזוריים שמסופקים לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים ובעיקר, ראשי הרשויות שפועלים יחד, יוצרים חברויות, לומדים את האתגרים של היישוב השכן ומכירים את האוכלוסייה השכנה.
"שלושת הנושאים המרכזיים האלה, לצד ההנחה שתהיה התייעלות כלכלית בהתנהלות ובהוצאות הרשויות, ישאירו גם תקציבים פנויים יותר לרווחת התושב".

ההישגים

מעבדה אזורית

מלכה: "הנושא המרכזי שבו אנו, ראשי הרשויות, עוסקים, באמצעות אשכול גליל מזרחי, הוא יישום התכנית האסטרטגית לפיתוח החברה והכלכלה. התכנית גובשה, אושרה ותוקצבה בחלקה הגדול וכעת, עלינו ובאחריותנו לדאוג שהיא תיושם. תזכורת קצרה. הרעיון המרכזי של התכנית הוא מזון מרפא, מזון עלית. התכנית נשענת על הנכסים האזוריים - המכללות, מכוני המחקר והשטחים החקלאיים.
"אנו בעיצומן של השקעות גדולות של הממשלה והקרן הקיימת לישראל במכוני המחקר במסגרת התכנית, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בעוד כחודשיים, יצא מכרז להקמת מכון מזון לאומי בגליל המזרחי ובנוסף, יצא בעוד חודשים ספורים, מכרז להקמת חממה ביו-טכנולוגית באזור קריית שמונה. גם 'תכנית הצפון' מקודמת על ידי ראשי הרשויות מול משרדי הממשלה וכאן באה לידי ביטוי במלוא העוצמה האזוריות. הודות לכך שהתגבשנו 18 רשויות, הצלחנו ליצור לחץ על הממשלה, יחד עם אשכולות נוספים בצפון של גליל מרכזי ומערבי, על מנת לאשר ולתקצב את 'תכנית הצפון', שכוללת מרכיבים רבים לפיתוח האזור ובכלל זה הגולן.
"חשוב לי לציין שאחד הנושאים שהתחלנו לקדם ביתר שאת ברמה האזורית, ועליו נשים דגש כיעד מרכזי לפעילות בשנים הבאות, הוא מערך שירותי הבריאות, הרפואה בקהילה, רפואת המומחים ובתי החולים באזור".

פרויקטים אזוריים בביצוע

 

 

שירות וטרינרי אזורי לכל הרשויות
מערך הווטרינריה של אשכול גליל מזרחי הוא הפרויקט הגדול ביותר שהוקם עד עתה, במסגרת שיתוף הפעולה הכולל בין הרשויות החברות באשכול.
באשכול גליל מזרחי חיים כ-200,000 בני אדם ועוד בעלי חיים רבים, חלק נכבד מהם שייך לתעשיית המזון וחלק נוסף הוא חיות בר וחיות בית.
מבדיקה מקיפה שנערכה, עלה כי יש צורך לשדרג את השירותים הווטרינרים הניתנים כיום על ידי הרשויות בגליל המזרחי. במרבית הרשויות, מועסקים הווטרינרים בחלקיות משרה וניתן לראות גם שיתופי פעולה ספורדיים, המתקיימים בין רשויות סמוכות. שיתופי הפעולה הללו מוסדרים בהסדרי אד-הוק ואינם חסרים באתגרים.
הבשורה: מחודש ינואר 2018, יחל לפעול השירות הווטרינרי האזורי באשכול גליל מזרחי. המערך האזורי יספק שירות מיטבי לרשויות החברות בו, ינצל את היתרון שיש לגודל, יאגם משאבים ויתנהל באופן מקצועי וכלכלי. האשכול יפעל להרחבה ולהגדלה של היקף ומגוון השירותים הווטרינריים, ירחיב את הנגישות והזמינות לתושבים באמצעים שונים וייתן מענה אחיד לכל הרשויות. השירות הווטרינרי האזורי יפעיל כלביות ומערך פיקוח ברמה נאותה, מכבדת ומקצועית, יתמודד מערכתית עם מחלת הכלבת, יפעיל מוקד אזורי 24/7 ויקיים ימי אימוץ לכלבים.
בראש המערך נבחר לעמוד ד"ר רועי דוידסון

טיפול בפסולת ואיכות סביבה משותפת לרשויות - מענה ללא גבולות
כיום, פינוי הפסולת ברשויות מתבצע לרוב באמצעות קבלנים. 8 קבלנים שונים מפנים פסולת במרחב האשכול, כאשר עלות הפינוי מהווה אתגר כספי לרשויות, שלא מצליחות לבצע אכיפה ראויה, כאשר למשרד להגנת הסביבה יש כוח אדם מוגבל להתמודדות עם המפגעים. לא פחות חשוב הוא שכמעט שלא קיימים פתרונות הטמנה מרחביים לפסולת יבשה, גושית וגזם.
כדי לייעל את המערך הזה ולמצוא פתרונות להטמנה, נערך בחודשים מרץ-מאי 2017 מיפוי של כלל מפגעי הפסולת ברשויות האשכול. במרחב האשכול, קיים אתר הטמנה אחד לפסולת יבשה, בגוש חלב. מרחקי השינוע הגדולים באשכול מביאים לכך שלקבלני הפינוי אין כדאיות כלכלית לשנע את הפסולת עד לגוש חלב ועקב כך, חלק רב מהפסולת היבשה מושלך בשטחים הפתוחים. אתר "תאנים" (חצור) מקבל כיום, בלית ברירה, פסולת יבשה להטמנה, אך צפוי להיסגר בשנים הקרובות. בימים אלו, מתבצעת בדיקת היתכנות כלכלית להקמת 3 תחנות מעבר לפסולת יבשה במרחב האשכול, על מנת לצמצם את מרחקי השינוע הגדולים לגוש חלב ובכך גם לצמצם את תופעת השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים.
הבשורה: יוקם מערך פינוי פסולת אזורי בניהול האשכול, אשר יאפשר מחיר טוב ואחיד - יתרון לגודל.
בקרה טכנולוגית - תגי RFID על גבי המשאיות והפחים, לקבלת מידע בזמן אמת על פינוי הפסולת, עמדות שקילה במרחב, מערכת "איתוראן" במשאיות, מערכת שליטה מרחוק. בקרה אנושית - צוות מפקחים שיבקרו את עבודות הקבלן ברשויות האשכול (לא קיים כיום כלל ברשויות).
הערך המוסף של המערך האזורי - הטמנת פסולת באתרים מורשים וצמצום של השלכות פיראטיות של פסולת בשטחים פתוחים. מניעת הטמנת פסולת ממקורות חיצוניים על חשבון הרשויות.
סנכרון ותיאום מול אתר ההטמנה - פיקוח הדוק על הקבלנים ושמירה על האינטרס הכספי של הרשויות.

מענים אזוריים לבעלי צרכים מיוחדים
באשכול גליל מזרחי ישנם כ- 2,000אנשים, בגילאים שונים, המוגדרים כאנשים בעלי מוגבלויות. חלק קטן מהאנשים הצליחו לקבל מענים לצרכיהם המיוחדים במסגרות הקיימות בצפון. ממצאים אלו הובילו את אשכול גליל מזרחי, בשיתוף עם עמותת "כוכב הצפון", שזכתה במכרז להפעלת התכנית, להתמקד בפיתוח תכניות בתחום התעסוקה והטיפול בנכים קשים בוגרים. בשנה הקרובה, יורחב השירות הקיים ויקודם פיתוח לתחום הדיור, השירות בצה"ל ופעילויות הפנאי, כולל תכנית מיוחדת לאוכלוסייה מאותגרת התנהגות.
בראש הוועדה לקידום בעלי צרכים מיוחדים עומד ראש מועצה אזורית מבואות חרמון, בני בן מובחר.
הבשורה: נפתחו 4 מרכזי טיפול ותעסוקה חדשים ושולבו אנשים רבים עם מוגבלויות בתעסוקה מותאמת בשוק הפתוח. כ-150 איש מכל יישובי האשכול כבר השתלבו בפעילות במרכזי התעסוקה. מספר אנשי המקצוע הפועלים במרחב גדל בהתאם לצמיחה בפעילות וכיום מועסקים 30 עובדים בשכר ו 10-מתנדבים בכל המסגרות.
מסגרות ותכניות שנפתחו:
"סולרום" - מרכז הכשרה ותעסוקה באזור התעשייה צ.ח.ר
מרכז טיפולי סיעודי "תפוח" - ביישוב מסעדה שבגולן
מע"ש מג'דל שמס - מרכז יום תעסוקתי בכפר מג'דל שמס
מע"ש בוקעתא - מרכז יום תעסוקתי ביישוב בוקעתא שבגולן
תעסוקה נתמכת - בכל רחבי הגליל המזרחי
שירות טיפולי בית - בכל רחבי הגליל המזרחי
מרכז טיפול ותעסוקה מבואות החרמון - בהקמה
זכייה במכרז ממשלתי של התנדבות בצה"ל ומגורים בהוסטל לצעירים עם מוגבלויות - הפעלת התכנית ב 2017-
מועדוני הפנאי והתרבות בגולן ובקצרין - התערבות ושדרוג
גליליום
"גליליום" - רשת אזורית לחינוך למדעים
"גליליום - העשרה ומצוינות במדעים וטכנולוגיה" הוקם במטרה לאפשר לבני הנוער החיים בגליל המזרחי לפתח את הפוטנציאל הטמון בהם ללימודי חקר, מדע וטכנולוגיה. ייחודה של התכנית הוא התגייסותם של 18 הרשויות, מכוני מחקר, אוניברסיטאות ומכללות, מעבדות ומפעלים לטובת המיזם, שבמסגרתו ילמדו ילדים מדעים ומחקר ברמה הגבוהה והנגישה ביותר.
המיזם פועל במסגרת תכניות בתוך הגנים ובתי הספר וכן בשעות אחה"צ. בגילאים הצעירים (גן-יסודי), מייצרות תכניות המיזם חשיפה והיכרות ראשונית עם העולם והשפה המדעית. בגילאים הבוגרים, מתמקד המיזם בפעולות המכוונות ליצירת מצוינות (לימודי 4-5 יחידות) ונטייה להמשך לימודים אקדמיים בתחומי המדעים (עבודות גמר, מוכנות לאקדמיה ועוד).

במסגרת המיזם הוקמו גם חמש תחנות חקר:
1. תחנת חקר בנושא מים, במכללת כנרת.
2. תחנה בנושא מדעי הסביבה והחקלאות, מוקמת בימים אלה ב"מכון שמיר למחקר" בקצרין, ביחד עם תיכון "נופי גולן".
3. תחנת חקר בנושא פיזיקה/טכנולוגיה ומדפסות תלת-ממד, בבית הספר "הר וגיא", בצפון עמק החולה.
4. תחנה בנושא החלב (תזונה) וביו-טכנולוגיה במכללת תל חי.
5. תחנה במדעי הבריאות/רפואה, בפקולטה לרפואה בצפת.
הייחודיות והערך האזורי - במסגרת המיזם פועל מערך היסעים במרחב הגאוגרפי של האשכול, שמאפשר לתלמידים לבחור את תחומי העניין שלהם. לדוגמה, תלמיד מעמק הירדן שירצה לכתוב עבודת גמר בתחום מדעי הבריאות/רפואה, יוכל לעשות זאת ולהגיע לצפת. בכך ממקסמים את פוטנציאל המשאבים האזורי לטובת הילדים ובני הנוער במרחב כולו.
הבשורה: 15 אלף תלמידים לומדים מדי שנה במסגרת תכנית המדעים של גליל מזרחי, 5000 מהם בתכניות עומק.
מנהלת את המיזם ד"ר יפעת לינדר.

הפרויקטים בקצרה:

"גליליום" - רשת אזורית לחינוך למדעים
שותפות אזורית לחינוך מדעי וטכנולוגי, המחוללת שינוי
ויוצרת הזדמנויות לקידום דור העתיד והאזור כולו.

תכנית לפיתוח חברתי-כלכלי
יצירת אזור כלכלי מתפתח ודינמי, המאופיין באיכות וברמת חיים גבוהה ובעל צמיחה כלכלית מקיימת.

שירותים חברתיים - בעלי מוגבלויות
ייזום והקמת שירותי טיפול ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים מעל גיל 21

גליל דיגיטלי
פיתוח כלים ופתרונות דיגיטליים, אשר ייתנו מענה
לבעיות אזוריות.

תחבורה - ראייה אזורית
התאמת קווי התחבורה הציבורית לצרכים העדכניים של התושבים והרשויות. שיפור הנגישות הבין-יישובית.

וטרינריה – מערך שירות אזורי
מינואר 2018, מערך אזורי שייתן מענה מקצועי לרשויות, כולל אכיפה
והנגשת המידע והשירות לציבור.

פסולת - מענה ללא גבולות
הקמת מערך אזורי לטובת שיפור השירות לתושבי הרשויות.

הקמת מכון אזורי לאומי

 
 
בעוד כחודשים, יצא מכרז להקמת מכון מזון לאומי בקריית שמונה. המכון הוא חלק מהתכנית לפיתוח הכלכלה והחברה בגליל המזרחי וקידום התמה האזורית של האשכול למזון מרפא.
המכון יהווה צומת דרכים עבור תעשיות המזון בכל הקשור לידע מקצועי, חדשנות, הכוונה ושימוש בתשתיות, על מנת לקדם את הפעילות שלהם, חיבור לאקדמיה ומחקרים ויצירת מרכז ידע וחדשנות בתחום המתפתח של Food-Tech. המיקוד המקצועי שלו עוסק בקידום חברות המזון בארץ במספר מישורים:
• מתן שירות לחברות מזון, באמצעים העומדים לרשותם במכון - פיילוט, מכשירים אנליטיים, ייעוץ מקצועי של חוקרים וטכנולוגי מזון בכירים
• פיתוח מוצרי מזון חדשים ואיכותיים בעזרת התשתיות במכון
• עזרה לחברות יזמיות קטנות וחדשות במזון לפתח ולשדרג את המוצרים שלהם דרך המכון
• קידום פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות עם אפשרות ליישום עסקי

שיתופי פעולה עם התעשייה: הרעיון הוא שמכון המזון ייתן שירות עבור פעילות התעשייה בשימוש בתשתיות המכון (פיילוט, ציוד אנליטי, ייעוץ), פיתוח מוצרי מזון חדשניים ואיכותיים במכון המזון, שילוב פעילות סטודנטים בתארים ראשונים ושניים להתמחות בתעשייה, בפרויקטים ובפעילות מחקר ופיתוח של התעשייה. חיבור בין תעשיות מזון בארץ לבין קדמת המחקר בתחום. אפשרות לחיבורים גם בין חברות מזון בחו"ל שמקיימות שיתופי פעולה עם המכון הישראלי.

תרומה לתעשייה: התעשייה תקבל מהפעילות המשותפת עם מכון המזון את התוצרים הבאים: פיתוח מוצרי מזון חדשניים, איכותיים ובריאים, שדרוג מוצרים קיימים, ייעול תהליכי ייצור ושמירה על הסביבה, מעבר לייצור של מזון בר-קיימא, ייעוץ טכנולוגי, ייעוץ עסקי, מבחני טעימה, הדגמה של ציוד טכנולוגי מתקדם וחדשני, טיפול ברגולציות לקידום הכללה של חומרי גלם חדשים ועוד.

תרומה לסטודנטים וליצירת מקומות עבודה: מכון המזון יעזור משמעותית בקידום דור חדש של טכנולוגי מזון, שילמדו במוסד אקדמי, צמוד למכון המזון ויקבלו דרכו סל כלים מתקדם, המיועד להכשיר את הסטודנט ביכולות הנדרשות לטכנולוג מקצועי בתעשיית המזון המתקדמת של המאה ה-21. המכון מהווה קרקע פורייה לסטודנט לרכוש השכלה טכנולוגית מקצועית בכל הקשור בציוד מתקדם בפיילוט, ציוד אנליטי והכרת תהליכים בפיתוח מוצרים בתעשייה.
בנוסף, מכון המזון יעזור רבות ביצירת מקומות תעסוקה חדשים בזכות קיומו של מרכז ידע וחדשנות, שימשוך חברות מזון רבות להשקיע סביבו בפיתוח ומחקר. חברות יקימו מו"פ מחקריים, בסמיכות למכון המזון, כדי להשתמש בשירותיו ובידע הנצבר בו. יזמים בתחום המזון ישתמשו בתשתיות המכון ולאחר שיגיעו לשלב בשלות, יוכלו להקים עסק עצמאי.

תרומה למחקר: המכון ישמש כמרכז מחקרי מהשורה הראשונה בתחום המזון ויפתח כיווני מחקר חדשים, עם הקשר יישומי עבור חברות המזון. תחומי המחקר יהיו במזון, אבל יהיו להם קווים משיקים לתחומי מחקר אחרים, הנמצאים בקדמת המדע כמו ביו-טכנולוגיה, חקלאות מדייקת, מדעי הצמח ומדעי הסביבה

תרומה לכלכלה האזורית והארצית: התרומה של מכון המזון לכלכלה האזורית והארצית היא בהיותו מנוע צמיחה מרכזי חדש בתחום הFood-Tech. בשנים האחרונות, תחום זה עולה בצמיחה גדולה בעולם ומניב רווחים בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.
התחום הוא גלובלי ועונה על הצריכה המתגברת של אנשים בעולם למוצרי מזון איכותיים, בריאים, ברי-קיימא וידידותיים לסביבה. המכון ייצור מרכז ידע חדש ברמה ארצית בתחום טכנולוגיות של מזון וימשוך אליו התעניינות מצד חברות מזון ישראליות ובהמשך, גם חברות בין-לאומיות, שיחפשו את החדשנות הישראלית. סביב המכון, יתפתחו מקומות תעסוקה חדשים ואיכותיים, שיעסיקו לא רק אנשי מקצוע בתחום המזון, אלא גם מעגלי עובדים נוספים.


אשכול גליל מזרחי
באשכול שותפות 18 רשויות: ארבע עשרה רשויות מקומיות: קריית שמונה, צפת, מטולה, קצרין, יסוד המעלה, ראש פינה,טובא -זנגריה,חצור הגלילית, גוש חלב, מג'דל שמס, בוקעתא, עין קיניא, עג'ר ומסעדה.
ארבע רשויות אזוריות: גליל עליון, גולן, מרום הגליל, ומבואות חרמון.

האשכול מתוקצב על ידי הרשויות החברות בו, משרד הפנים, משרד האוצר והמכון למנהיגות וממשל בג'וינט-ישראל.
האשכול מנוהל באמצעות דירקטוריון. הצוות המוציא לפועל את החלטות ראשי הרשויות והדירקטוריון:
נורית צור רבינו - מנכ"לית
קרן אור עזרא – מנהלת פרויקטים
נעמה אסרף – מנהלת פרויקטים דיגיטליים
נעה פרל טרץ – עוזרת מנכ"לית
ד"ר יפעת לינדר – מנהלת מיזם המדעים גליליום
ד"ר רועי דוידסון – מנהל מערך וטרינריה אזורי
איילת אורן – מרכזת גליל מזרחי בעמותת כוכב הצפון
רונה רנדל – צוערת
 
(התמונה באדיבות המכללה האקדמית תל-חי)