תכנית אסטרטגית לפיתוח הכלכלה בגולן

בחודשים האחרונים, עמלים במועצה האזורית ובחברה הכלכלית גולן על גיבוש תכנית אסטרטגית לפיתוח הכלכלה בגולן. תכנית זו מתגבשת בהתאם ליעד שהציבה המועצה להעמיד את פיתוח הכלכלה כקטר המוביל בעשור הקרוב. החודש, הוצגה התכנית לראשונה בפני צוות היגוי גדול, שכלל את כל מנהלי המועצה ונציגי יישובים.
"אנחנו מוכוונים להשיג את היעד האסטרטגי הראשון של המועצה", אמר ראש המועצה, אלי מלכה. "החל משנת 2017, ראש החץ שלנו הוא פיתוח כלכלי ומקומות תעסוקה איכותיים. לאורך השנים, פעלנו בתהליך מאוד מובנה ומסודר. בכדי להגיע לתובנות שיתנו כיוון, נערכו שתי עבודות מקיפות, הכוללות סקרים, שאלונים וניתוח, בעזרת חברות המתמחות בפיתוח אסטרטגי. מאמץ רב הושקע בכדי למצוא את הנושא המדויק שיכול להשפיע על פיתוח הגולן.
"בעשור הקודם, המטרה הייתה צמיחה דמוגרפית, תהליך שנשא פרי ומצמיח דמוגרפית את הגולן ותרם רבות לחיזוק הקהילות. בעשור הנוכחי, המטרה ממוקדת לפיתוח כלכלי, כאשר המושג 'איכות' תומך במסר שיודגש. אחרי הקטר של הצמיחה הדמוגרפית, במסגרתו קלטנו ואנו קולטים משפחות ליישובים, הכנסנו מנוע עזר - קליטת 750 משפחות חדשות לנחלות חקלאיות, תוך חמש שנים. זו מסה גדולה שמתווספת למאות המשפחות שמצטרפות להרחבות הקהילתיות. זאת, יחד עם הפעילות הגדולה שנעשית בקצרין, שבה אושרה תכנית בניין עיר ושיווק שכונות.
"לכן, הקטר המוביל לעשור הקרוב הוא הכלכלה בגולן ויש צורך להוסיף - אפשרויות תעסוקה. האוכלוסייה שמצטרפת היא איכותית ומצפה למקומות עבודה איכותיים, בהם יוכלו לשלב את ההשכלה שרכשו. התכנית הכלכלית תאפשר קפיצת מדרגה משמעותית בגולן".
מלכה: "קיימנו דיונים ופגישות עם צוות ההיגוי ועם כל הגופים הכלכליים בגולן וסימנו לאן אנחנו רוצים שהאזור יתקדם ברמה האסטרטגית. אנחנו נשענים על הנכסים של האזור והיכולות של הקהילה. הוצעו שלושה מנועי צמיחה עיקריים: קידום העסקים הקטנים והבינוניים ויצירת סביבות עבודה חדשות; פיתוח תחום התעופה וענפיו באזור מנחת פיק ואזור התעשייה בני יהודה; חקלאות עתירת-ידע ומזון עלית.
"ברור לנו שחקלאות עתירת-ידע היא הדבר הבא ואנחנו כבר עוסקים בזה בצורה פעילה, שמחוברת גם לאסטרטגיה האזורית של הגליל המזרחי. תחום התעופה הוא הזדמנות לפיתוח כלכלי בענף חדש. ממיפוי הצרכים של מדינת ישראל והנכסים שיש לנו כאן, שדה תעופה עם אזור תעשייה וללא התנגדות של הצבא לפעילות אווירית באזור, זו הזדמנות לייצר מקומות תעסוקה. יש הרבה פניות אלינו בנושא של שירותי תעופה ובעצם, אנחנו צריכים לכוון ולדייק את התחום. במקביל, המועצה מסיימת תכנית-אב לתיירות, שנותנת מענה לכל ענף התיירות, גם בהיבט הכלכלי וגם היא, כמובן, חלק משמעותי מהכלכלה בגולן".

 

 

רוכמן: "ההבנה שלנו היא שמרבית העסקים נמצאים בתוך היישובים ואין לנו מידע עליהם. ברור לנו, שמיפוי נכון יפתח בפנינו עולם של תובנות - כיצד ניתן להעצים את העסקים ביישובים. לכן התחלנו בתהליך של מודל יישובי.
"ההליך כולל שני סקרים בתוך היישוב: סקר מיפוי הזדמנויות וסקר הון אנושי. "את המיפוי מבצעת הנהגת היישוב ובמסגרתו יש סקר ענפים, נכסים ונקודות חוזק, חסמים, עיסוקים, התאגדויות ביישוב, או באזור, פירוט עסקים, איזה ענף יכול להוות מנוף לצמיחה כלכלית ביישוב, כולל אילו מבנים שניתן לנצל אותם לטובת פעילות כלכלית יש ביישוב.
"סקר ההון נשלח לתושבים ישירות למייל. התושב לא חייב למלא את השם והוא מתבקש לענות על תחומי השכלה, לימודים, מקור פרנסה עיקרי ונוסף - כמו צימרים, סולרי, עסק זעיר, הסטטוס התעסוקתי, מיקום עבודה, שאיפות תעסוקתיות ושכר חודשי וגובה ההכנסה.
"התחלנו כבר את התהליך בעשרה יישובים, אנחנו בונים ומתניעים יחד עם היישוב. מטרת המודל היא לפתח פרנסה לתושבי היישוב בתוכו. מטרת המשנה היא פיתוח מאגר הון אנושי בגולן ומאגר הזדמנויות בגולן ליזמים בתוך היישובים ולא בהכרח באזורי התעשייה, כך שיאפשר לנו ביתר קלות לחבר הזדמנויות שמגיעות לגולן, או קיימות, ליישובים ולתושבים. בסיום הסקרים אנחנו דנים עם היישוב בממצאים.
"השלב השלישי הוא התאמה של מודל עסקי לאופי היישוב ואישור לעבודה על תכנית עסקית נבחרת, במימון משותף של החברה הכלכלית והיישוב, עם יועץ עסקי מומחה, בתחום שנבחר. לאחר הבחירה - החלטה משותפת ליציאה לדרך והעמדת קרן התנעה למודל היישובי. אנחנו מאמינים שהתכלול של כל הפעולות האלה, ביחד עם כל הגורמים באזור ובשיתוף של היישובים, יחולל את קפיצת המדרגה בכלכלת הגולן".
אלי מלכה: "עם ההתגייסות של קהילת הגולן, היוזמים והחולמים, ביחד עם האגודות השיתופיות וכמובן, תוך שיתוף פעולה שלנו עם קצרין ועם הגליל המזרחי, נפרוץ את הדרך ונייצר פיתוח כלכלי ומקומות תעסוקה איכותיים".