בנצי צפריר: "הגעתי לרמת הגולן ב-1969, לאחר השחרור משירות ביחידת חה"ן צנחנים. כמה חבר'ה מהיחידה חיפשנו את דרכינו וירדנו לאילת. עבדנו באבטחה במכרות תמנע ובמלון 'מלכת שבא'.
תכננו לנסוע לארה"ב. שלחנו את אחד החברים להסדיר את נושא הדרכונים, החבר נעלם לתקופה של כחודש. נודע לנו שהוא ברמת הגולן, בגבעת יואב. ניסינו ליצור קשר, ללא הצלחה. לבסוף, הגענו לסוף שבוע בגבעת יואב.
"לאחר תלאות הדרך, הגענו למחנה נופש צבאי פיק, שבו היה היישוב בראשיתו. מקימיו היו יוצאי יחידות הצנחנים. המפגש הראשון היה עם כל החבורה, שהגיעו על טרקטור רתום לעגלה מגן הירק ועשו עלינו רושם רב. את מרבית החברים הכרתי עוד מהשירות הצבאי בצנחנים.
"נשארנו לשבת, הייתה חוויה נהדרת חלוציות, ראשוניות, חדוות יצירה, והווי חברתי תוסס. חבורה עליזה שהגיע להקים יישוב יש מאין. אחרי אותה שבת נשארתי כחבר בגבעת יואב. עברנו תקופה לא קלה, פיתחנו ענפי חקלאות, לולי הודים, גן ירק, בקר לבשר, דיר כבשים. גרנו ביישוב זמני, במחנה פיק, כשלוש וחצי שנים וליישוב קבע עברנו, בינואר 1972.
"בשיא החורף ללא חשמל, התקנו גנראטור וחיברנו את הבתים החדשים למערכת החשמל, שעבדה לסירוגין, עם הפסקות של שעות. היום בהסתכלות לאחור, אפשר להגיד שהיינו משוגעים. אני הייתי עוד רווק והיו זוגות עם תינוקות שעברו קושי בל יתואר. היה קור מקפיא, הבתים היו בנויים מבטון והיה קושי בחימום, רפואה, קניות, ניידות.
"עבדתי בעדר הבקר לבשר. מערב פרוע - רכיבה על סוסים במרחבים. הגולן היה בתולי. מרחבים ירוקים אין-סופיים, נופים מקסימים, השקיעות המדהימות. במשך שנים, סיקלנו במו ידנו את שטחי החקלאות, שיהיו מספיק גדולים ורחבים ומתאימים לחקלאות מתקדמת.
"התחתנתי בגבעת יואב ב-75, עם שרה. כאן נולדו ילדינו - אייר, ליאור, הדר, ויוגב. בניתי את משקי עם קשיי התקופה. היה רצון עז לבנות ליצור ולהתנסות בכל שנקרה בדרך. לא הייתה באזור חוות ניסיונות, כל הניסיונות היו על גבם של המתיישבים הראשונים. עם השנים עשתי שלוש הסבות בחקלאות, בחיפוש הדרך שתיתן את הפרנסה לקיום המשפחה. לבסוף, בשנת 1981, הקמנו רפת לחלב. כ-10 שנים, אנו עוסקים בתיירות - 'ג'ינגס חאן בגולן'.
"היום, לאחר יובל שנים, אפשר להסתכל בסיפוק רב על מה שהקמנו, כפרט, כחברה, ורמת הגולן בכללותה.
"היום הגולן בפריחת בנייה, נפתחים מחדש גנים ומוסדות חינוך. נאחל לגבעת יואב ולגולן פריחה בנייה וקליטת זוגות חדשים.בתי הדר ואופיר, עם שתי נכדותיי, ממשיכים את ההתיישבות בגולן, בתקווה שעוד מילדינו יצטרפו.
"מזל טוב ליובל גבעת יואב ורמת הגולן".
יהודה קמראן אייל, בני יהודה: "חודש מאי 1968 כפר סקופיה, אני תלמיד י"ב, מבקר בסקופיה להשתכשך עם שמונה צנחנים, חיילי יואב שחם ז"ל. ראיתי מין מקום, המערב הפרוע והחבר'ה התנהגו כמו במערב הפרוע. הרגשתי היי, כשידעתי שמטרתם להקים יישוב על שם יואב ז"ל, רציתי לעזור במה שאני מסוגל. החבר'ה קיבלו אותי כאחד מהם, כל זה גרם לכך שבתוכי ידעתי, שאסיים לימודים ושירות צבאי ופה אתקע יתד".