שש אותיות באנגלית, שעולם שלם חבוי בתוכן. הן מייצגות את אחת התסמונות על הקשת האוטיסטית. זה מה שיש ליובל, אוטיסט בתפקוד גבוה, בחור שיקסים אתכם בשנייה
את יובל ירבעם, בחור תכול עיניים, בן 25, בן משק קיבוץ אורטל, מכירים חברי הקהילה מיום היוולדו, אבל רובם ככולם לא באמת הכירו אותו. תמיד היה שונה. שונה מילדים אחרים, שונה מנערים בגילו כשבגר ושונה כעת, בבגרותו. ההגדרהPDD NOS , בה אובחן יובל, לא באמת אומרת משהו לחברי הקהילה. עוד אותיות באנגלית. אותיות שמסמנות אדם כשונה מסביבתו.
אבל יום אחד, לפני שלושה חודשים, במסגרת חגיגות ה-40 לקיבוץ אורטל, העלו בקיבוץ ערב של הרצאות קצרות, שבו מספר חברים מקבוצת ה"חמישים +" הרצו על מגוון נושאים לקהילה. סמדר, אימא של יובל, ביקשה שבסוף הערב יעלה יובל ויישא הרצאה על עצמו.
זו הייתה הפעם הראשונה שיובל עמד מול קהל וזכה להסביר מי הוא, לאלה שכל חייו סבבו אותו. מחיאות הכפיים נמשכו דקות ארוכות.
"כשנגמרה ההרצאה, כולם קמו על הרגליים ומחאו כפיים", הוא מספר בהתלהבות. "חשבתי שאני רק ארצה להם ואלך, אבל הם התרגשו וביקשו שאבוא להרצות במקומות אחרים. זה פשוט עלה על גדותיו".
באותה הרצאה, ישב גם ד"ר משה פרחי, ממרכז "משאבים", שהחליט כי ההרצאה הזו היא הרצאת חובה גם לצוות שלו. משם, יובל כבר עשה קילומטראז' של הרצאות בבתי ספר, במרכז הקהילתי גולן, בתנועות נוער וידו עוד נטויה. הוא שמח ורוצה להסביר לעולם מי הוא.
יובל הוא אוטיסט בתפקוד גבוה.
ערפל
כבר בגן הילדים, היה ברור שהוא שונה. "לא דיברתי, עד גיל שלוש", הוא מספר. "תמיד שיחקתי לבד. הייתי ילד דחוי. ניסיתי להשתלב, אבל לא ידעתי איך ואף אחד לא שיחק אתי".
עד גיל 12, למד יובל בבית הספר "אביטל", ילד שלא מצליח להשתלב. מבחינת IQ, הוא הרבה מעל הממוצע. ויקיפדיה מהלכת, הזיכרון שלו פנומנלי. הוא זוכר את כל תאריכי ימי ההולדת של כל תושבי אורטל וגם את לוחיות הרישוי של המכוניות שלהם. אבל הוא לא יודע ליזום קשר, לבוא ולומר: "היי, מה נשמע? רוצה לבוא אליי?, אפשר לבוא אליך?".
אז הגיע האבחון. אותן אותיות באנגלית שמשמעותן: בעיות תקשורת על הרצף האוטיסטי בלי ספציפיקציה, או כפי שמגדירה את זה אמו, סמדר: "ערפל".
באותם ימים, לא היו בכל האזור כיתה, או בית ספר, לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. ההורים של יובל, סמדר ושגב, עם אימא נוספת, פשוט התעקשו להקים את כיתת קש"ת, בכפר בלום. זה התחיל משלושה ילדים והיום זה ממש בית ספר שלם. לא פשוט להיות הילד הראשון ש"מתגלחים עליו", לומדים עליו איך להקים כיתה לילדים על הרצף, אבל יובל וההורים שלו לא וויתרו.
יובל סיים בגרות חלקית, התגייס לצבא בהתנדבות ושירת שנה בנפח בגולן.
"אם היה לי תפקיד משמעותי יותר, הייתי נשאר בצבא", הוא מדגיש. לאחר השחרור נסע לגור שנה ב"בית אקשטיין", בחיפה, שמכשיר אוטיסטים לחיים עצמאיים ומלמד אותם לחיות בקהילה. למשך זמן, הוא גר בחיפה, בדירה, עם עוד 3 שותפים ועבד במאפייה ובגינון. לאחר הניסיון בחיפה, בחר לחזור הביתה, לאורטל.
מה שמובן במהלך חיים של ילד רגיל, כל כך לא מובן לגבי יובל. כל שלב ממוצע בחיים הוא הישג עבורו. יובל עשה רישיון נהיגה על רכב וטרקטור. באורטל הוא עובד יום-יום בגינון ומנסה להשתלב בעבודה במטע. הוא גר בדירה עצמאית, אבל עדיין זקוק לעזרה בניהול חיי היום-יום. משימות פשוטות כמו: להרים טלפון, לשריין רכב לנסיעה, לקבוע פגישה אצל רופא. בשביל יובל, הדברים הפשוטים הם מסובכים מאוד.
"עד לפני 15 שנים, אף אחד לא באמת הכיר מה זה אוטיזם", אומר יובל. "עכשיו, שומעים על זה הרבה ועדיין החברה רוצה לחמוק מזה. אני כאן כדי להסביר מזה להיות אוטיסט בתפקוד גבוה. אני בא להראות לחברה מה היא פספסה כל השנים. לעצור את הסטיגמות. אי אפשר שחברה תהיה רק נורמלית. זו סטיגמה של אנשים נורמליים. אוטיסט זה לא מחלה, או מילת גנאי. זה אנשים עם רצונות, צרכים וזכויות".
מהזווית שלי
יובל: "אני מעביר להם את ההרצאה עם המצגת ופתאום, הם מסתכלים עליי אחרת. מספר על הדרך שעברתי. מה עובר לי בראש ובלב. מה קורה לי בפְנים. מה מציק ומה מפחיד. לראות את החיים, מהזווית שלי. דרך המצגת, למדתי להסביר גם לעצמי, מה אני מרגיש וחווה, כי לפני זה לא ידעתי להגדיר את זה.
"בהרצאה, אני מסביר את הקושי שלי לתקשר עם אנשים, את הרגשת הבדידות שלי. מסביר שלפעמים אני מרגיש מאוים מהסביבה, או ממצב כל שהוא ואז מסתגר ומתנתק. לפעמים, יוצאים לי מהפה משפטים לא קשורים ולפעמים, אני נכנס לחרדות קשות, שמציפות לי את כל המחשבות. אני מסביר את העולם הפנימי של אוטיסט, שהוא חצי בעולם הרגיל וחצי בעולם שלו. אני בסך הכול רוצה להיות חלק מהחברה".
המפגש עם יובל נכנס עמוק ללב. ישבתי אתו כמעט שעתיים. הקשבתי. הסתכלתי על החיים מהעיניים שלו. ראיתי גם כמה זה מעצים אותו לספר על עצמו. כמה כוחות הוא מקבל מזה. ההרצאה הזו היא דרך נוספת ליובל להתפרנס באופן עצמאי וזו זכות גדולה.
מפגש שפותח את הלב. הרצאת חובה לכל אחד.
אתם מוזמנים להזמין את יובל ולפתוח את עצמכם לעולם של בחור מקסים. כן, שונה.