ביום א האחרון נעה שיירת ותיקי הגולן (מנוה אטי"ב בצפון ועד מבוא חמה בדרום) ופניה לאילת. הכותרת – "פסטיבל הדיוות הגדולות"...
נפגשנו עם אלו שהיו ואינן ז"ל- שושנה דמארי, יפה ירקוני ואדית פיאף, ותיבדלנה לחיים ארוכים – רבקה מיכאלי, מיקי קם ואילנית. מה אומר לכם? חוויה מסוג אחר... כל מי שהוזכרה לעיל, לוותה בנגנים, בזמרים וזמרות, בעיבודים מעניינים ובקריצות הומוריסטיות. מכל מופע יצאנו כששיר על שפתותינו ולפעמים אף כשצעדי ריקוד ברגלינו...
את כל העושר התרבותי הניחו לנו בתוך מלון "המלך שלמה" על כל המשתמע מכך, וזה המון - ארוחות מגוונות ועשירות, חדרים מפנקים המשקיפים לנופים בראשיתיים ומתחדשים, צוות מיומן ורגיש הנענה לכל פנייה, והכול – ברמה הגבוהה ביותר!
בה בעת זכינו באוטובוסים צמודים – מה שאפשר לנו לטפס בגילנו להר יהורם ולעשות תצפית מרהיבה על כל ההרים שכובדו בשמות מלכי יהודה... או להגיע למרכז הצפרות באילת ולהשקיף כמטחווי קשת בלהקת פלמינגו ששהתה להנאתה במים. וכן, לא אסתיר – גם להגיע לביג ולקנות מתנות לנכדים בלי מע"מ...
החוויה של השהות באילת התעשרה בהרגשה חברית אמיצה, בנכונות של כל משתתפי הקבוצה לתת כתף, בהווי החיובי שנוצר ובהיכרות בלתי אמצעית של כולם עם כולם.
ואגב, כמה טוב שלא טסנו... כי ניצלנו את הדרך הלוך לפגוש איכר מעניין בנאות הכיכר, שלימד אותנו דברים רבים על שושנת יריחו (הפרח, לא הטפיל העוקץ...) ועל כל מיני גידולי ירקות וקטניות שעין לא שזפתם מעולם. לא זו אף זו – ביטבתה (במלעיל) קיבלנו הדרכה מבן קיבוץ אפיק על ראשית ההתיישבות בכביש הערבה, מרתק.
ואם לא די בכך – בדרך חזור עצרנו במרכז המבקרים על שם נובומייסקי (מפעלי ים המלח) וזכינו לשעתיים של חוויה לימודית הבנויה מעבר להדרכה - על צפייה בסרטים, שהות במציאות מדומה, חזרה אחורה בזמן לראשית המאה הקודמת וקפיצה קדימה לעשורים הבאים – למה שיזמן לנו המקום הנמוך ביותר בעולם! תרוצו לראות!
על כל אלה ניצחו בחן, בענווה, במסירות וביחס אישי נפלא – ירדנה שוקרון ונחום לפיד – רכזי השלוחות בדרום ובצפון. באמת – המצוינים ביותר!
זו לי הפעם הראשונה שאני משתתפת באירוע כזה המאורגן ע"י מחלקת הוותיקים במועצה – ואני מצדיעה לכל העוסקים במלאכה. אין כמוכם.
הפעם אפשר לשנות את הסלוגן, הגולן עם אילת...