אין לי ארץ אחרת...
אנחנו מתחילים לראות חזרה לשגרה. שגרת קורונה אבל שגרה. החינוך לגל הרך חזר לפעול וביישובים מופעלים מרכזי למידה לטובת תלמידי בתי הספר היסודיים. אך ההקלות עדין מועטות ולמרות התסכול המתגבר בשל הנחיות שאינן מתיישבות האחת עם השנייה-מותר לטוס לחו"ל אבל אסור לנפוש בצימר במרחב הכפרי בארץ, מותר להתכנס עד 10 אנשים במרחב סגור אבל לא לצורכי תפילה, כושר ועוד...
אנו חייבים לשמור על שלטון החוק, על המשילות, על הסדר הציבורי. כרגע הכי קל להגיד, זה לא הגיוני אני עושה כרצוני. אבל, אם איש הישר בעיניו יעשה, נגיע מהר מאוד לאנרכיה. נפגע בשכנים, בקהילה, בשותפות הגולנית ובמדינת ישראל. אנו פועלים במישורים רבים אל מול משרדי הממשלה וגורמים נוספים על מנת לחדד את השונות של האזור שלנו והיכולת לפעול אחרת-לקיים חיים לצד הקורונה, בחינוך בתיירות, בתרבות. אך עד שנוכל להכריז כי קיבלנו אישור, כי יש מתווה חזרה לפעילות של כלל העסקים אנו חייבים לשמר את המשילות. חייבים לפעול על פי הנהלים ולהגן על משפחתנו, הקהילה בה אנו חיים, על הגולן ועל ארץ ישראל כי אין לי ארץ אחרת...
אני גאה בהישג העצום שלכם, תושבי הגולן, בהחזרת הצבע הירוק ליישובי הגולן. הירידה למספר חד ספרתי-4 חולים משמח את כולנו ונעשה ככל שביכולתנו לשמר אותו!
יחד, נצליח במשימות המשמעותיות העומדות בפנינו. יחד, נשמור על קהילה ירוקה ובריאה!
שלכם כתמיד,
חיים רוקח