השבוע, התקיים אירוע מרגש מאוד ברמת טראמפ, בו ראשוני המתיישבים זכו למגרש לבנות עליו את ביתם. נערכה הגרלה וכעת, הם מתקדמים לקראת בניית ביתם. באירוע, ברך סגן ראש המועצה, גל גפני:
"אחר הצהריים מצוינים, חלוצים יקרים, מִנהלת היישוב, אנשי החטיבה והמועצה.
יהודה עמיחי כתב, במה שנראה כאילו נכתב עבורנו ליום חג זה: 'מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס/ אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ./ אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת הַיָּם/ רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו/ וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת'.
"דוקטור גיורא גודמן, חוקר ההתיישבות והציונות, אמר לי פעם - 'חפש את הכלליות שבמאורע ואת הייחודיות שבתופעה' והרי לפנינו התופעה - הגרלת הבתים באחוזת בית, היא העיר העברית הראשונה תל אביב, באפריל 1909. העלייה לקרקע של הקומונה החדרתית לאום ג'וני, לימים דגניה הקיבוץ הראשון, באוקטובר 1910, העלייה לקרקע של חלוצי נהלל, שנחשב למושב הראשון בספטמבר 1921, העלייה לקרקע של חלוצי מרום גולן, ב-14 ביולי 1967.
"הנה, כאשר חלמנו קרה - בחירת מגרשי הקבע של צעיר יישובינו, 55 שנה פחות חודש ויום אחרי הראשון שבהם, כאן בגולן המתחדש. כאז, כן היום - מלריה, שחפת, פקידי ממשל ופקידי התנועות המיישבות, בדידות, קור עז, חום לוהט וויכוחים אידיאולוגיים מרים על ערכי המקום - כל אלו ועוד היו מנת חלקם של החלוצים ועמדו בינם לבין החלום האידאלי.
"לאור התופעה, הרי המאורע - 21 משפחות, עוד מעט 23, בחרו לעזוב הכול ולבוא לארץ לא זרועה. מסביבנו, כבר לא מקימים דגניות, ונהללים ובטח לא תל אביב, בדורנו אנו - נוחות היא הרבה פעמים שם המשחק.
"מזה כשנה, אתם חיים, לומדים, מתנסים, נופלים וקמים, מתווכחים ומתחבקים. רבים צעדו אל היעד הזה, אך בדרך בה אתם צועדים, אתם הראשונים. הכול מהדהד מוכר ועם זאת חדש, לכולנו. כמעט לכל הדוגמאות שהזכרתי קודם, ולכ-700 יישובים וקיבוצים אחרים היה את זמן הגרעין - זמן ההבשלה, המעבר מניצן לפרח ולחנט, ביישוב קיים ובמקום שמור מוגן. זוהי פריבילגיה שלכם אין ואתם נדרשים להבשלה מהירה, תוך כדי גדילה מואצת. זה חדשני, ייחודי ומורכב גם יחד.
"זה לא תמיד כיף, החלוציות הזאת, ולא תמיד הלהט והאמונה שהביאו אתכם לפה מספיקים על מנת לגבור על הקשיים והרעשים, אבל היום, בדיוק במעמד הזה, אנו עוברים שלב ופותחים את שלב הקבע של היישוב. זוהי הגשמת חלום, שחלקנו, כולל אני אישית, אפילו לא העזנו לחלום עד לפני זמן ועם זאת, לא בכל הפרטים זה החלום שחלמנו וכולנו נדרשים לאזן בין החלום למציאות.
משפחות: אביעד נועה ושליו, אורית ורשף אלמקיאס, נועה ומשה אלקיים, צופית ודניאל ביבר, דליה וערן בנשבת, ענבל ודור גואטה, מריאנה וטל גולברי, הודיה ואליק גולדברג, רעיה ודותן גל, עמליה ומולי גרינוולד, מיכל ויעקב וינברג, גליה ושי יונגר, אדווה ואביעד חופש, אשרת ויוחנן מרצבך, הדר ויונה נוביק, נעמה ונליק ספיבק, הודיה ושחר ראובני, דפנה ואריאל רוזנברג, אשרת ודורון שחר, פנינה ושלמה שכטר, רבקה וליאור שלוחה.
רעות טל לוי, אורי הייטנר, גולן שמש, רותם קבלו, גיתית שמח, מור נוי לוי, נורית אשל, מיכל רוזנפלד, עמית נצר, איילה בכר ואסי מני - לכל אחת ואחד מכם יש חלק אדיר בבניין עדי עד. בלעדיכם, חלוצים וצוות מסייע, כל זה לא היה קורה!
"בשמי, בשם מנהלת הישוב ובשם המועצה והעומד בראשה, חיים רוקח- בהצלחה! גאים בכם ומתרגשים אתכם".
אכן התרגשות אמתית, בתים חדשים ביישוב חדש. שנמשיך ונזכה בבניין הארץ.