"גם כשדברים משתנים ומשתפרים, קשה הרבה יותר לשנות את הדימוי הציבורי שיש לאנשים ביחס לעובדי ציבור. עובדי המועצה האזורית גולן לא שונים בנושא הזה מעמיתיהם בכל רחבי הארץ. אנחנו זוכים להרבה פירגונים, אבל השגרה מורכבת גם מביקורת. לעתים יש גם אמירות קשות, שלצערי מכוונות כלפי עובדי המועצה. השכן הנחמד שאומר לך שלום בגינה אחר הצהריים, כשאתם נפגשים עם הילדים, הוא זה שמביע את תסכולו דרך המקלדת וברשתות החברתיות.

"אני לא מכיר עובדת או עובד במועצה שהגיעו לעבוד פה בגלל 'התנאים והמשכורת הגבוהה'. לא ניכנס עכשיו לנבכי תלוש השכר. אסתפק בכך שאומר מי שבא וגם נשאר, עושה זאת רק בגלל תחושת שליחות ורצון לעסוק בצרכי ציבור. זה נשמע בומבסטי, אבל זה ככה. רוב עובדי המועצה ממשיכים להיות זמינים לכל עניין גם אחרי שעות העבודה. מועצה כמו שלנו, כזו שמשתרעת על שטח עצום, באזור ספר, לא מאפשרת לנו שלא להישאר זמינים.

"התברכנו בעובדים ומנהלים מצוינים, שעובדים קשה מאוד בתנאים בלתי אפשריים, על מנת לתת מענה ושירות לתושבים. עובדי המועצה נדרשים לעבוד תחת נהלים, דרישות ופיקוח של החוק. מאידך, הם נמצאים תחת לחצים ודרישות המגיעים מהציבור. אני מודה שלא תמיד אפשר לתת מענה לכל סוגייה. לפעמים אלו מסיבות טכניות. לעתים, אלו שיקולי מערכת שהציבור לא תמיד ער להם.

"ביישובי המועצה האזורית גולן, חיים כיום כ-20 אלף איש. 20 אלף איש זו שכונה בחולון, לשם השוואה. התמיכות שהמועצה זוכה להם מהממשלה תואמות למספר הזה, ללא כל התחשבות בעובדה שאותם 20 אלף איש מפוזרים על תא שטח שאורכו כמו המרחק מאשדוד לחדרה. פערים שכאלה מייצרים בעיות ואתגרים בלי סוף, ועובדי המועצה הם אלו שהכל מתנקז אליהם: הבקשות, הקשיים ולעתים, גם התסכולים.

רק תודעת שליחות יכולה להביא אדם, לבחור בכל בוקר מחדש, לחזור לעבודה שכזו תחת אתגרים שכאלה".     

ילד גולן

גלעד נולד וגדל בנוב והתחנך במערכות החינוך של הגולן. את שירותו הצבאי עשה כלוחם וחובש בגדוד 50 של הנח"ל, בתקופת האינתיפאדה השנייה ומבצע "חומת מגן". הוא נשוי לשרון בן יצחק, בת אבנ"י אית"ן, שהביאה את שניהם לקבוע את ביתם במושב ילדותה, בו הם מתגוררים גם כיום. שרון היא קלינאית תקשורת, המנהלת את צוות קלינאיות התקשורת של "כללית" בצפת, לצד עיסוק במקצוע באופן פרטי.

לגלעד ושרון שלושה ילדים: רותם בת 10, שקד בן 8 וכרם בת שנה.

לגלעד תואר ראשון ושני בכלכלה וניהול. את דרכו המקצועית החל  כעוזר חשב ב"אלקטרה מיזוג אוויר". הוא עבד במשך מספר שנים גם במשרד רו"ח "ברית פיקוח". בהמשך, מצא עצמו מגיע לתפקיד מנהל כספים וחבר הנהלה במכללת "אוהלו". גלעד היה שותף מרכזי במהלכי האיחוד בין מכללת "תל-חי" ו"אוהלו". הוא היה חלק מצוות ההיגוי שהשלים את התהליך ואף ניהל את התקציב המאוחד של שני המוסדות בשנה הראשונה לאיחוד. באותה תקופה, פחות או יותר, הגיעה אליו ההצעה לבוא לכהן כמנכ"ל המועצה.

גלעד זיהה הזדמנות נדירה להימצא בנקודת השפעה בתחום קרוב ללבו: הבית והגולן. מה שהביא אותו להיענות בחיוב והשאר היסטוריה.

איך היה לגדול בגולן בתור ילד?

"ילדות בגולן של שנות ה-80'-90' לקוחה מארץ האגדות. אני בן בכור לשבעה אחים ואחיות, שבנוסף להם גדלה אתנו אחות נוספת שהייתה באומנה. אגב, עד היום אותה אחות היא חלק מהמשפחה. כל האחים והאחיות, למעט אחד, מתגוררים בגולן, או נמצאים בשלבי בניית בית בגולן. הבחירה הזו מסבירה איזו ילדות חווינו. ילדות של טיולים אין-סופיים, רכיבה על סוסים, עבודה ברפת של אבא והמון חברי ילדות שהיו כמו אחים.

"ילדות בגולן זה לגדול בתחושת חיים של ביטחון מוחלט, לצד תמימות, שהיום אני מבין שהעניקה לנו מוגנוּת. חיינו בתוך בועה, או יותר נכון חממה, שלמעט התראות נדירות על 'חתול גימל', בגלל פרה מבולבלת שעלתה על מוקש, התאפיינה בשלווה מוחלטת. אומנם חיינו בצניעות ולא הכרנו הרבה ממנעמי החיים, אבל גם לא הרגשנו שחסר לנו משהו.

"ביציאה לצבא ולחיים, נפתחות לך העיניים. אתה נפגש עם דברים שמעירים אותך מהתמימות. קצב החיים משתנה ומחייב הסתגלות. כך, למשל, בתקופת לימודי התואר הראשון, גרנו כזוג צעיר בשכונת התקווה בתל אביב, בדירה של סבתא שלי. שם, באמת פגשנו את כל עם ישראל. זאת הייתה חוויה מופלאה שגרמה לנו שלא להפסיק להשתאות. אבל אני גם זוכר בצורה חזקה את ההמתנה הבלתי פוסקת לסוף השבוע, פחות בגלל המנוחה ויותר בגלל החזרה לגולן. לא צריך כף יד אחת בכדי לספור את מספר הפעמים בהם נשארנו בתל אביב בסוף שבוע, במהלך שנות הלימודים.

" גם החזרה לגולן, מיד עם סיום הלימודים, הייתה עוצמתית. כמו לחזור לנשום, אחרי שלוש שנים של עצירת נשימה. עד היום, בכל פעם שאני עובר את צמח, או את גשר בנות יעקב, אני מרגיש פיסית איך קצב הלב יורד והרגיעה מורגשת".

השירות לתושב מעל לכול

אתה משלים שנתיים בתפקיד מנכ"ל המועצה. לאילו מסקנות הגעת בתקופה הזו אל מול התכנונים שהיו לך בתחילת הדרך?

"כשנכנסתי לתפקיד, בסוף 2021, ראיתי מולי מגוון אדיר של משימות לטיפול, שדי מהר הצלחתי למפות אותם בשלושה מישורים: ממשלה, תושבים ועובדי המועצה.
בתחילת הדרך, החלטתי להקדיש חלק גדול מהזמן לעבודה פנימה, בתוך המועצה והעובדים. הסיבה לכך פשוטה: המועצה לא תוכל לתת מענה הולם לתושבים ולעבוד עם גורמי ממשל בצורה טובה, אם לא ייבנו תהליכים ושיטות עבודה מסודרות.
"בשלב הראשון, אני, יחד עם צוות ממנהלי האגפים, סימנו שלושה תהליכים ארגוניים שהמועצה, לתפיסתי, צריכה לעבור: שינוי בתפיסת השירות, ‏שדרוג המערך הדיגיטלי ושיפור השפה התקשורתית. לשלושת התהליכים הללו תכלית אחת: לתת לתושבי הגולן שירות ברמה גבוהה, לצד נגישות ושקיפות.
"בתפיסתי, המועצה היא כמו ארגז כלי עבודה. הכלים מאפשרים לתת שירות לתושבים. ב'ארגז הכלים' שלנו, יש מגוון גדול שמורכב מעובדות ועובדים מסורים, וועדות שונות, תקציבים, קשרי ממשל, תוכניות, נהלים ועוד. במילים אחרות: 'המועצה' איננה תכלית בפני עצמה, אלא ארגון תפעולי שמעניק שירות לתושבים וליישובים באמצעות הכלים העומדים לרשותו.
"ערכנו מספר שינויים במבנה הארגוני של המועצה, במטרה להנגיש בצורה קלה ויעילה השירות לציבור. חילקנו את תחומי האחריות בצורה טובה יותר ואין ספק שהמועצה נמצאת כיום בשלב מתקדם מאוד בתהליך שינוי ושיפור השירות. אנחנו עושים זאת בליווי מקצועי של יועצת ארגונית בעלת ניסיון רב בהקמת יחידות שירות ומוקדים עירוניים.
"בחרנו גם מספר תהליכים רוחביים, שאותם בקשנו לשנות ולשפר. בין היתר, החלפנו את מערכת ניהול הלקוחות של המועצה דרכה אנו מקבלים ומטפלים בפניות. הכנסנו את האפליקציה החדשה  'גולנית' ופתחנו ערוץ תקשורת ישיר למועצה באמצעות וואטסאפ. לאחרונה, סיימנו גם את שדרוג מערך המחשוב של המועצה, בין היתר על מנת לאפשר שימוש בכלי השירות החדשים שהוטמעו.
"עשינו הרבה שינויים, אולם אנו עדיין בתחילת הדרך ועבודה רבה עוד לפנינו. משמח אותי מאוד לראות ולהרגיש שהשינוי מחלחל לעובדי המועצה. את ניצני השיפור אנו רואים גם בתגובות החיוביות של התושבים".

אמרת כי בתפיסתך המועצה איננה תכלית העומדת בפני עצמה. מה היא כן?

"אני לא מפחד להודות בכך שתפקיד המועצה הוא לקחת 100% אחריות על כל מה שקורה במרחב הגולן. אגב, גם במקרים בהם המועצה איננה בעלת סמכות בנושא, כמו למשל הפסקות חשמל או בעיות בתשתיות תקשורת של חברות חיצוניות. זוהי תפיסתי והיא מכתיבה את אופי העבודה של המועצה, במסגרתה יש לדאוג שהגולן וצרכיו יהיו כל העת על שולחנה של הממשלה. זה אומר לדאוג שהגופים הממשלתיים השונים יעבדו בשביל יישובי ותושבי הגולן. זה אומר להיות נגישים לכל מי שצריך אותנו ולהוות כתובת כמעט לכל דבר.
"עובדי המועצה עוסקים בפועל בכל תחומי החיים, כל הזמן. אין רגע שבו אין מה לעשות. זהו מערך מופלא ונפלה בחלקי הזכות לנהל אותו. להיות שם בשביל העובדים לצד דאגה ללא הפסקה לשירות לתושבים וליישובים".

כמו לנהל מדינה קטנה

מהו האתגר העיקרי שיש לך כמנכ"ל מועצה כמו זו שלנו?

"כפי שכבר הזכרתי ברמז, אין ספק שהאתגר, בה"א הידיעה, קשור בהיקף השטח המטורף של הגולן, שמשתרע על מרחב גיאוגרפי ענק שכולל יותר מ- 1.2 מיליון דונם. אנחנו מדברים על תא שטח המהווה חמישה וחצי אחוזים מכלל שטחה של מדינת ישראל. כפי שכבר הזכרתי, מדובר על שווה גודל למרחק שבין חדרה לאשדוד. בתוך השטח הזה, ישנם 27 אלף דונם של התיישבות, 102 אלף דונם של חקלאות, 535 אלף דונם של מרעה, 2,000 דונם של תיירות, 227 אלף דונם של שמורות טבע, 40 אלף דונם ממוקשים ועוד 423 אלף דונם של שטחי אש. מבחינה מספרית, כמות התושבים הגרים בגולן, מחשיבים אותנו כמועצה אזורית קטנה יחסית. מבחינת היקף השטח, ניהול מרחב כמו הגולן דומה לניהול של מדינה קטנה.

"קח למשל את הרובד התפעולי. יש לנו 33 יישובים, שמפוזרים במרחקים גדולים זה מזה. הנתון הזה לבדו הופך כמעט כל אספקט למסובך ויקר; בין אם מדובר בפינוי אשפה, או בהסעות לבתי ספר. תוסיף לכל זה הקמה של מוסדות ציבור בפיזור מספק, קיום חוגים, תפעול התחזוקה ועוד. אלו סוג הדברים שמאתגרים אותנו ללא הפסקה, מה שמחייב אותנו למפות כל העת את האפשרויות הקיימות בכדי שהכול ייעשה ביעילות ובמקצועיות.

"תחום נוסף, שבשנים האחרונות מצריך מהמועצה משאבים משמעותיים, שבעבר לא נדרשו, קשור באוכלוסיית הוותיקים. אוכלוסיית הגולן התאפיינה לאורך השנים במשפחות צעירות. זה משתנה כל העת, כי כולנו מתבגרים ומזדקנים. התברכנו בגולן באוכלוסייה ותיקה תוססת ומדהימה שרוצה להישאר כאן, גם בגיל השלישי. אוכלוסייה זו הולכת וצומחת משנה לשנה ויש לה צרכים ייחודיים בתחומים רבים כמו: מועדוניות יום, אירועי חברה ותרבות, עזרה רפואית, סיוע בקניות ואחזקת הבית, התאמה של המרחב באמצעות הנגשה והוספת ספסלים ועוד. כל אלו דורשים מהמועצה לגלות יצירתיות בלתי נדלית. אנו מנסים לבנות ולפתח מערכים התומכים בשינויים הללו, תוך כדי תנועה. הכול מתוך רצון לעמוד בציפיות ובצרכים ועם תקציבים שלא תמיד מחוברים למציאות, בלשון המעטה".

לסיום, מה אתה מאחל לגולן לשנה חדשה?   

"אני מאחל לגולן ולתושביו להמשיך לצמוח ולפרוח, לשמור על האופי הכל כך מיוחד שלנו. מקום בו כולם חיים בשלום ואהבה. קיבוצים, מושבים, תושבים קהילתיים וחקלאים, דתיים וחילונים, שנמצאים מכל צדי המפה הפוליטית. כולנו בגולן ידענו תמיד לשמור על מרקם חיים מיוחד, אשר שם את המפריד בצד ואת המאחד במרכז. שנמשיך כך. שנה טובה ומתוקה".