אבל גדול נפל על קיבוץ גשור, עת נודע על לכתו בטרם עת של שגיב לוין בנם של שי לוין ואיזבל ז"ל. שגיב שהיה בן 25 במותו, גדל והתחנך בגשור ובבתי ספר באזור דרום הרמה והסביבה. הוא היה אהוב ומסור על משפחתו וחבריו. את חיוכו של שגיב אי אפשר היה לפספס, כמו גם את כל הטוב והיופי שהיו בו. שגיב פעל רבות בעשייה משמעותית בחינוך החברתי קהילתי בגשור כמד"צ. הוא חזר להדרכה גם לאחר שהשתחרר מצה"ל. שגיב היה מדריך מיתולוגי. הילדים שהדריך, שהיום הם כבר נערים ונערות, עדיין מעריצים אותו ומתייחסים אליו כאח גדול ששמר ודאג להם.
הבוגרים מספרים שהיו מתקשרים לשגיב בכל פעם שנזקקו לעזרה או תשובה והוא תמיד נענה בשמחה. שגיב היה מציל בבריכה, גם שם עשה את עבודתו נאמנה, תוך שהוא שומר על חוש הומור ולא פחות מכך על בטיחות.
שגיב שירת בצבא בגדוד 53 כלוחם שיריון בתפקיד טען מ"פ. היה נערץ על מפקדיו וחבריו לנשק. לאחר שחרורו סיים בהצלחה קורס ברמנים ומרגע שהתחיל לעבוד מאחורי הבר הוא לא הפסיק. מהעבודה במבשלת בירה פס, הגיע שגיב למסעדות וברים שונים ולבסוף לקבוצת מסעדות "מחנה יהודה" שהביאו אותו לירושלים. בירושלים הוא התגורר עם חברתו נופר, ומהר מאוד קודם לתפקיד מנהל מסעדת "דקל".
שגיב נהרג לפני שבוע בתאונת אופנוע סמוך לקיבוץ מעגן. באותו יום בבוקר שגיב הסתובב בגשור אחרי חצי שנה שלא היה בקיבוץ. הוא הספיק להיפגש עם חברים, לאכול צהריים עם משפחתו, לראות משחק של המונדיאל בבירה פס וכביכול להיפרד מכולם. בעל חיים שהתפרץ לכביש גרם לשגיב לאבד שליטה על האופנוע ולמותו בתאונה. יהי זכרו ברוך. (רשמה: עדיאל זאנה, מזכירת קיבוץ גשור)