אבנר קובלינר
אבנר קובלינר ז"ל נולד וגדל בקיבוץ יסעור לאמא יונה ולאבא ראובן. כילד, צמח בלינה המשותפת וכנער השתתף בפעילות של תנועת הנוער, השומר הצעיר. בעת שירותו הצבאי שירת אבנר בחיל המודיעין, ביחידת איתור מטרות. מפקדיו העריכו את המקצועיות, הנאמנות והנחישות שלו, ומינו אותו לתפקיד של קצין למרות שהיה מש"ק. משך שנים רבות שירת במילואים וזכה להערכה רבה. אבנר נבחר להיות מזכיר תנועת השומר הצעיר בשנים 1992 עד 1996 ואף שימש כראש התנועה למשך שנה. כשליח ציבור התאפיין בחריצות ובהיותו ממוקד מטרה באופן יוצא דופן. הוא ניחן ביכולת עבודה בצוות, ללא אגו, לטובת המשימות. המשימות העיקריות במשמרת שלו היו ביצוע השומריה השמינית, פרויקט גדול של כינוס חניכי התנועה מן הארץ ומן העולם, אשר חייב מבצע גיוס כספים נרחב. בנוסף, נדרש בדק בית בתנועה ובניית בסיס כלכלי יציב לפעולתה. אבנר פעל לשם חיבור התנועה לפעילות הסתדרות העובדים הכללית, משימה בה השקיע מאמצים רבים. חבריו מן התנועה זוכרים את הקשר האישי העמוק עמו, את הפתיחות האישית הנדירה שלו ואת חברות האמת שיצר.

היה לאבנר מבט עין חד מן האוויר. באחת הרחיפות בשמים באיזור כרמיאל, זיהה אבנר במבט מלמעלה, בית שלא סיימו את בנייתו. "זה יהיה הבית שלי" אמר. הוא קיפל את המצנח ונסע להר חלוץ, היישוב בו העריך שנמצא הבית. ואכן שם מצא בית לרכישה. בהר לחלוץ רכש והפעיל עסק תיירותי של לינה ופעילות שטח. הוא טיפל במסירות רבה בתיירים שבחרו ללון ולטייל בגליל עד שמכר את העסק.
המשפחה בשואה

אבנר היה סקרן בכל הקשור להיסטוריה של משפחתו ונאמן לזיכרה ולמורשתה. לקראת יום השואה סיפר:
"גדלתי בקיבוץ יסעור בו רוב בני גילי הם בנים של יהודים הונגרים שהיו באושוויץ. חברים אלו הגיעו לשם בטרנספורטים האחרונים של שנת 45 ושרדו עד לשחרור המחנה. הם התארגנו ובאו כמעפילים לארץ והקימו את ההתיישבות בגליל המערבי. כך שאצלנו היה אתוס של מחנות ריכוז, העפלה והקמת קיבוץ. בתוך החבורה הזאת הרגשתי די אשם, כי הורי הגיעו מאנגליה".
אבנר סיפר כי אביו שגר בעיר על גבול גרמניה פולין, זכה לצאת מפולין באחת מרכבות הילדים, הקינדער טרנספורט, והגיע לאנגליה כילד. הוא הספיק להתגייס לצבא הבריטי ולהילחם כנגד הגרמנים. אמו של אביו, סבתו של אבנר, נפרדה מהילד בתחנת הרכבת שם ראתה אותו בפעם האחרונה. חברים סיפרו כי הסבתא סטרה לשוטר גרמני ונשלחה למחנות המוות.

אבנר עסק בארגון משלחות של תלמידים מישראל למחנות בפולין, בהיותו פעיל בשומר הצעיר. על המסע בפולין אמר:
"כאחראי על משלחת קשה לך להיות עם עצמך, אתה צריך לדאוג שאחרים לא יתפרקו. אם כי, כאשר אתה מגיע למחנות אתה לא יכול שלא לחשוב על המשפחה שלך"...
בכפר חרוב

אבנר הגיע לכפר חרוב בעקבות דגנית. הוא שימש כאיש שווק ומכירות בתחום ההשקיה והתמחה באביזרים שונים, חלקם מכר בתחום החממות. כאשר עבר לעבוד באקווסטיה (א.ר.י.) התמחה בשוק האמריקני בו ידע ליצור חברים רבים. בחלק מן התקופה פעל בשוק הטפטוף ואחר כך התמחה באביזרים מיוחדים (מז"ח ו UFR).
דרכו של אבנר בעולם השיווק היתה לפעול במסלולים מקובלים ולחשוב על רעיונות פורצי דרך. אף פעם לא לחוש שביעות רצון מן הקיים. תמיד לחפש את הצעד הבא, את האופק הרחוק. הוא שפע רעיונות לשינוי ולקידום השוק עליו היה אחראי, שוק החקלאות וההשקיה, ולא חשש להציע הצעות לשיפור וצמיחה בתחומים נוספים.
אבנר אהב את חיי הקהילה ושאף להיות מעורב בה למרות תפקידו שהיה כרוך בטיסות אינספור לחו"ל. הוא אהב לצעוד על הצוק לאורך הטיילת, באור הבוקר הרך, להביט מערבה אל ההרים הצבועים באדום הזריחה ולתכן את הריחוף הבא.
הריחוף באוויר, אהבתו הגדולה, אותה תחושת שחרור והיכולת להתנתק מכל משקל ומגבלה, אפיינו אותו גם בעשייה וגם בחיים.
איש משפחה

אבנר יקר, היית איש משפחה למופת. אב לבתך תמה ודמות אב מעורבת ומשמעותית לשלושת הילדים של דגנית. אותם ליווית עשרים שנה כאב לכל דבר. עם לידת הנכדה נעה הפכת לסב מאושר.
אבנר היה הבן המטפל של אמו יונה, שעברה את גיל התשעים. עמד לצדה ברגעי שמחה וכאב, דאג לכל פרט גדול וקטן בנושאים הבריאותיים ועטף אותה באהבה גדולה ונדירה.
קהילת כפר חרוב אבלה וכואבת.
מחבקת אתכם,
משפחתו של אבנר: תמה, יונה, רות, תמרי, רווית ונוגה.
השבט המקומי: דגנית, עומר שי ונועה, רועי ורעייה,
ואת כל המשפחה הרחבה, באהבה גדולה.
אבנר, אנו נפרדים ממך, אך רוחך, רוח החופש והיצירתיות, נשארת עמנו.
נוח בשלום על משכבך.

פרנק דונל
פרנק דונל ז"ל היה חבר מבוא חמה מגרעין מבוא חמה. בן 76 במותו. יליד סקוטלנד.
פרנק היה איש משפחה וקהילה מלא אהבה ומעשים טובים. בשנים האחרונות מוכר בכל האזור, בזכות עצמו כמוזיקאי וביחד עם אשתו, מיכל, כליצן רפואי וכמי שמופיע בתאטרון בובות לילדים. אהוב הבריות. נוח על משכבך בשלום.