פרויקט שיקום האנדרטאות של מלחמת יום הכיפורים בגולן נמצא בישורת האחרונה, וכעת אפשר לסקור בצורה רחבה יותר את העבודות הרבות שנעשו בשלושה וחצי חודשים בלבד.
הגולן הוא תא השטח שבו הכי הרבה אנדרטאות בישראל. מדובר על מאות אנדרטאות, רשמיות לצד יוזמות פרטיות, ממלחמות ששת הימים, יום הכיפורים ואירועים ביטחוניים אחרים. לקראת ציון שנת היובל למלחמת יום הכיפורים, חברו יחד המועצה האזורית, קק"ל ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, לפרויקט שיקום שכמותו עוד לא היה בארץ. בפרויקט הושקעו מעל ל-20 מיליון ש"ח לטובת עבודות שיפוץ, ניקוי, צביעה, הנגשה, סלילת שבילים ודרכים, הסברה וסימון. את הפרויקט מוביל מנהל אגף ההנדסה והתכנון של המועצה, מולי שפיגל. הביצוע בפועל הוא של החכ"ל גולן.
בכל אנדרטה ששוקמה, נעשתה פנייה מקדמת למשפחות השכולות שיקיריהם מונצחים במקום, על מנת לקבל את אישורן לעבודות. בכל המקרים, המשפחות שמחו על היוזמה ונרתמו לה. במקרה של אנדרטה המנציחה שלושה לוחמי שריון מחטיבה 188, הנמצאת כיום מחוץ לגדר הגבול, סמוך לגבעת הצעקות במג'דל שאמס, הוקמה עמדת תצפית אל עבר מקום האנדרטה, לאור בקשת המשפחות שלא להעתיק את האנדרטה ממקומה. במהלך העבודות על יסודות אנדרטת חטיבה 179, הסמוכה לחושניה, נחשף במקום קבר נבטי עתיק. רשות העתיקות התנגדה להמשך העבודות, אולם הסכימה לפתרון יצירתי להגביה את בסיס האנדרטה באמצעות במת פלדה כך שהממצאים שתחתיה לא ייפגעו.
בכל האנדרטאות, הוקמו תרנים קבועים עם דגל מתכת עמיד. לצד התורן, אבוקה קבועה וכן אבן דרך ועליה סיפור המעשה של האנדרטה. רחבת התכנסות מרוצפת אבנים מקומיות הוקמה בחזית כל אנדרטה, המאפשרת התייחדות ומעניקה לכל אתר את הכבוד הראוי. במקומות לא נגישים, נסללו שבילי גישה ברוחב מתאים לכיסאות גלגלים ועגלות. כמו כן, נעשו עבודות תשתית למניעת סחף.
באנדרטאות חטיבות וגדודים ובאתרי זיכרון מרכזיים, הוקמו לצד רחבות ההתכנסות, טרסות אבן לישיבה ובמספר אתרים, אף נסללו מגרשי חנייה. כמו כן, באנדרטאות אלה הוצב מסבירן קולי, המופעל בלחיצת כפתור. משרד הביטחון החליף ארבעה טנקים ישנים שהוצבו באנדרטאות שונות בטנקים שעברו צביעה, סימון וחידוש.
על האירוע הרשמי לציון סיום הפרויקט ופתיחת האנדרטאות לציבור הרחב נפרסם הודעה בהמשך.