לפני שלושה שבועות חווינו כולנו את אחת השבתות הנוראיות ביותר בתולדות המדינה, בה חיי כולנו השתנו. מאז, שגרת היום של הישראלים התחלפה באבל עמוק, התאחדות עצומה ומרוממת ואמונה עמוקה בצורך להילחם על הבית.
השבוע האחרון מתאפיין בהמתנה לרגע שבו אולי יחל התמרון הקרקעי. ההערכה כי תחילתו של תמרון כזה, עלול להביא להסלמה של ממש בחזית הצפונית ובכלל זה פה בגולן, מעצימה את תחושות חוסר הוודאות.
רגע לפני תחילתו של השבוע הרביעי ללחימה, עצרנו לכמה דקות את חיים רוקח - ראש המועצה, כדי להבין וללמוד מה קורה אצלנו בגזרה ולשמוע על היערכות המועצה למצב החירום.

השאלה העיקרית שמטרידה אותי כתושבת הגולן בתקופה הזו היא, האם אני צריכה להיות לחוצה?

לא צריך להיות לחוצים, אבל חייבים להיות דרוכים. חשוב לי להבהיר, שאפשרות שתרחיש דומה למה שקרה באותה שבת נוראית בעוטף עזה, יקרה אצלנו בגולן, הוא נמוך ביותר עד לא קיים.
בעוטף עזה היתה משמעות גדולה לאפקט ההפתעה ועכשיו, כשאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה, האפקט הזה אינו קיים.

כיתות הכוננות של היישובים זכו בשבועות האחרונים לתוספת נשקים משמעותית, כך שהיום יש בכל יישוב בגולן את כמות הנשקים כפי שהתבקשה ע"י הרבש"צ.

בנוסף, צה"ל ערוך ופרוש בגולן בצורה חסרת תקדים, גם בתוך היישובים וגם מחוצה להם.

הדריכות שאני מדבר עליה קשורה לירי תלול מסלול. אם המלחמה בצפון תתעצם, עלולות ליפול באזור כמויות משמעותיות של רקטות. ההערכה שלי היא שאנחנו נראה התגברות של החזית הצפונית, בין אם בטווח המיידי ובין אם בטווח הרחוק יותר.

אם זאת ההערכה שלך, אז למה לא מפנים גם יישובים בגולן כמו בגליל העליון?

בגבול לבנון קיימים איומים שלא קיימים אצלנו, ולכן אין סיבה לפנות יישובים. מדובר על מספר נושאים - רקטות מסוימות שלא קיימות בגזרה שלנו, מנהרות שלא קיימות פה בגזרה ועוד. במה שקשור לאיום הירי תלול-מסלול, הגולן נמצא היום במצב יחסית טוב. נכון, יכול היה להיות הרבה יותר טוב  אם המדינה לא הייתה מזניחה את הגולן בעשורים האחרונים בכל הקשור למיגון, אבל גם במצב הנוכחי, הצלחנו להגיע למצב ביישובים מועצה בו אנו ערוכים היטב עם מקלטים, מיגוניות היכן שיש, ועם מרחבים מוגנים אחרים.

אנחנו מדברים רבות על הצורך בשמירה על השגרה גם בחירום. איך עושים את זה בתחום החינוך למשל, שכרגע מושבת לחלוטין בגולן?

אנחנו כפופים להחלטות של פיקוד העורף ופיקוד צפון לא מאשרים כרגע קיום לימודים בכל מרחב הגולן, בגלל שברוב מוחלט של היישובים זמן ההתראה הוא מקסימום 15 שניות. כמו כן, במידה ותיפתח חזית צפונית ,תהיה בעיה קשה בפינוי בתי הספר. זו גם הסיבה בגללה הם לא מאשרים להפעיל הסעות לתלמידים.

לאחר שהפעלנו לחץ כבד בשבועיים האחרונים, קיבלנו השבוע אישור להפעיל מסגרות חינוך בתוך היישובים בתנאי שהם סמוכים למרחבים מוגנים. המשמעות היא לחזור ולהפעיל את הגנים והמעונות, כשחלקם כבר חזרו לפעול. אנחנו מודעים לחשיבות שביצירת שגרה גם לילדים וגם להורים, ולכן החלטנו לפתוח מסגרות חינוכיות לילדי בתי הספר בתוך היישובים, גם אם התוכנית הלימודית תהיה קצת אחרת. סידור כזה מאפשר במקרה הצורך להכניס את הילדים למרחב מוגן לעשר דקות, לפי הכללים, ופיזור לבתים ללא תלות בהסעות.

להערכתי, בתקופה הקרובה לא תהיה למידה מסודרת בבתי הספר בגולן. אני לא מודאג מהפער שיצטבר אצל התלמידים בכל הקשור ללמידה. אפשר להשלים הכל. אני כן מודאג מהאפשרות שילדים יהיו תקועים עם הראש במסכים במשך חודשים, לא יראו חברים ולא ישתתפו בשום פעילות. אנחנו הולכים למערכה ארוכה, לכל הפחות חודשיים לדעתי, וצריך למצוא פתרונות יצירתיים כבר עכשיו שיאפשרו לילדים להיות יחד, להתחזק ולשמור על רווחה נפשית.

"זה חשוב גם עבור ההורים, שזקוקים לשקט מידי פעם, לזמן לטפל בבית או בילדים אחרים. זה נכון בוודאי בבתים בהם אחד מבני הזוג מגויס או עובד חיוני ולכן לא נמצא. זה לא פתרון מושלם, אני יודע, אבל זה הכי טוב שאפשר. בתקופה הזו אנחנו חייבים לעשות מה שאנחנו צריכים ויכולים, גם אם זה לא בדיוק מה שאנחנו רוצים. גם אני הייתי רוצה מאוד להפעיל שוב את בתי הספר. מכיוון שזה בלתי אפשרי, אני שואל את עצמי מה אפשר ומה צריך לעשות. מסגרות בתוך היישובים זו האפשרות הטובה ביותר כרגע לנוכח ההנחיה החד משמעית של פיקוד צפון ופיקוד העורף."

מה הדבר הכי חשוב לדעתך שתושבים והורים צריכים לטפל בו בימים הללו?

"קודם כל לוודא שהילדים לא במצוקה. בשביל לשמור על שפיות חשוב להיות בעשייה. כל מי שיכול להתנדב, לא משנה אם זה בלהכין אוכל או צ'פרים לחיילים, לעשות כביסות לחיילים, לבקר משפחות מהעוטף שנמצאות כאן ביישובים, לעזור לחקלאים המשוועים לידיים עובדות או כל דבר אחר. עשייה מנתבת אליה את כל הרגשות השליליים של פחד, יאוש ואוזלת יד. עשייה מעניקה חוסן ועצמאות. חשוב לתת לעצמנו ולילדים משמעות ע"י עשייה.

ברמת ההתגוננות כדאי שבכל בית יהיה מזון יבש, שלא מתקלקל, בערך לשבועיים ימים. לא צריך להשתגע. ברוב הבתים זו כמות שאפשר למצוא בשגרה במזווה. שימורים, חטיפים, קרקרים וכדומה. כמובן יש לדאוג למים עבור כל נפשות הבית בכמות מספקת למספר ימים. אפשר להשתמש בג'ריקנים שחילקנו או בבקבוקים אחרים. חשוב להחליף את המים אחת לשבוע כדי שהם תמיד יהיו טריים.

מי שנוטל תרופות חשוב שיארגן כבר עכשיו מלאי לחודש ואפילו יותר. מטענים, כדאי לדאוג לטלוויזיה או אמצעי תקשורת שעובד על סוללות או על טעינה. זה חשוב כי הצורך בתקשורת גדול בשעות שכאלה. אפשר לראות את הרשימות המעודכנות ביותר באתר פיקוד העורף.

רבים מתחילים להרגיש את המצוקה הכלכלית. ישנם ענפים שנעצרו לחלוטין כמו תיירות. הפדיון בעסקים אחרים ירד מאוד. יש גם רבים שהוצאו לחל"ת. מה אתה יכול לומר על הנושא הזה?

לצערי, הבעיה הזו קיימת בכל הארץ ולא רק בגולן.. יש חוסר וודאות אצל כולם והיחידה שיכולה וצריכה לתת מענה לנושא הזה בצורה הטובה ביותר היא המדינה. זה לא אומר שאנחנו מתעלמים מהבעיה. הקמנו השבוע פורום שעוסק בנושא החוסן הכלכלי על מנת לאתר כלים ופתרונות שעשויים להקל. ענפי החקלאות בגולן זו דוגמא בולטת. יש מחסור ענק בכוח אדם. יש לא מעט עובדים זרים שעזבו בשבועות האחרונים ואין מי שיאסוף יבולים או יתפעל רפתות. בחלק מהמקומות, גם אם יש כוח אדם, הצבא לא מאפשר לבצור או לקטוף בגלל סמיכות המטעים לגבול. אנחנו מדברים פה על הפסדים לפעמים של עונה שלמה ואפילו שנה.

אני מעודד בשעה הזו את אנשי הגולן לבצע את הקניות שלהם בעסקים בגולן. זו הדרך הכי טובה לסייע בצורה אישית. מעבר לזה אנחנו פועלים כמועצה מול הממשלה, על מנת למצוא פתרונות הולמים יותר מאלו שהוצגו עד כה. כמועצה, אין לנו סמכות להחליט על הפסקה של גביית ארנונה או הנחות. אנחנו תחת חוק מדינה והממשלה היא זו שצריכה לקבל החלטה בנושא, ואני מקווה שהיא אכן תמצא פתרונות לכך, ומהר.  למרות זאת אנחנו ממשיכים לפעול ולנסות למצוא פתרונות משלנו. ברמה האישית, אני מעודד כל מי שמוצא עצמו בתקופה הזו ללא עבודה, לצאת ולעשות עם עצמו משהו ולא לשקוע במרה שחורה. עצם העשייה או ההתנדבות מעניקים תחושה טובה ולפעמים על הדרך גם נקרות הזדמנויות חדשות".

איך אתה מעריך כרגע את היכולת של המועצה ומכלולי החירום שלה לתפקד במצב של לחימה ולסייע ליישובים?

המועצה עברה בתוך שבועיים וחצי מאפס למאה שמונים. הקמנו את כל מערך החירום מחדש בתוך שלושה ימים, מהירות שיא, בהתחשב בעובדה שהמלחמה תפסה אותנו תוך כדי מעבר של המוקד ומרכז ההפעלה בחירום למבנה חדש.

כראש מועצה אני מאד גאה בעובדי המועצה ומנהלי המכלולים שבשבוע הראשון למלחמה רבים מהם כמעט לא ישנו. זכינו בעובדים שאני מוריד בפניהם את הכובע. אני כרגע יותר מעוניין להוריד מעט את הקצב ולהוציא את חלקם להפוגה כדי שלא לשחוק אותם יותר מידי. המועצה כבר יותר משבועיים מתנהלת במשמרות של 24 שעות, 7 ימים בשבוע. אנחנו מוכנים ברמה מאד גבוהה ואני אומר זאת כאל"מ בפיקוד העורף שראה וליווה לא מעט רשויות בארץ בתחום החירום.

"מה שאני שמח עליו במיוחד הוא שלא רק המועצה מוכנה, אלא היישובים. אני מסתובב ביישובים מתחילת המלחמה ורואה את מנהלי הקהילות, מרכזי המשקים, את הרבש"צים, כיתות הכוננות, ראשי וצוותי הצח"י, רכזי החינוך וגם התושבים עצמם ואני מתרגש. כל היישובים מיגנו את השערים שלהם ברמה שאיננה פחותה מבסיס צבאי. החמ"לים ביישובים מתפקדים ברמה שמזכירה חמ"ל אוגדתי. זה מדהים. רוח ההתנדבות בישובים לחיילים, המר"לוג שהקמנו בצנובר, כל זה מטורף. אני אומר כל הכבוד לתושבי הגולן שעושים מלאכה מדהימה ושומרים על הרוח הגולנית והחוסן היישובי.

זה נכון שדברים תמיד יכולים להיות יותר מושלמים, אבל זה תמיד יהיה נכון. אנחנו עדיין משלימים חוסרים כאלה ואחרים, מצליחים לחזק אלמנטים שזקוקים לחיזוק ובשורה התחתונה  אנחנו במצב מצויין. אני באופן אישי כאזרח, אם היה עלי לבחור להיות בזמן המלחמה בגולן או במקום אחר בארץ, הייתי בוחר שוב ושוב בגולן.