גידולים חקלאיים חדשים

חזון המועצה
שמעתם טוב, תותים בקיץ
אבל לא רק. במרום גולן הציצו מהחלון וראו שיש להם אקלים ייחודי והררי לטובת גידולי חורף - בקיץ. אפונת שלג, ראיתם פעם? ואבטיח ממש בסוף הקיץ?
 
נוסעים בטנדר של מרכז משק מרום גולן, גבי קוניאל, אל חלקות הגידול של הקיבוץ. הנייד שלו לא מפסיק לצלצל. על הקו ספקים וגם אנשים פרטיים שמתקשרים להתעניין ברכישה של תותים, משני קילוגרם ועד 5 טון, וגם רשת ידועה שמבקשת לסגור עם מרום גולן בלעדיות על  רכישה ושיווק של תותים בקיץ.
"מאז פרסום הכתבה בחדשות ערוץ 2, על חלקות הניסוי לגידול תותים בקיץ, לא ייאמן כמה פניות היו אלינו", צוחק גבי. "אני מסביר להם בנימוס שאנחנו עדיין בשלב חלקות הניסוי ושעדיין אין לנו כמות מסחרית, אבל בהחלט זה סימן מצוין שצריך להמשיך ולאקלם את הגידול הזה כאן בגולן ולהרחיב אותו בשנים הבאות".
החקלאות בגולן ידועה בעיקר בזכות התפוחים האיכותיים, הדובדבנים המתוקים, כרמי היין והזית. אבל אם תגידו כרוב ניצנים או ברוקולי, הגולן יעלה אחרון בתודעה.
במרום גולן החליטו לסמן מטרה חדשה - לא להמשיך ולגדל רק את אותם גידולים המאופיינים עם צפון הגולן, אלא להשתמש באקלים הייחודי וההררי לטובת גידולי חורף - בקיץ. הכוונה היא גם לחבור לטרנד הבריאותי.
נא להכיר את המותג החדש: ירקות מרום גולן. הצבע האדום של מותג "בראשית" צובע את המדבקות החדשות, שמבשרות בשורה - לא רק תפוחים. מעכשיו, תתוודעו אל אפונת השלג שגדלה בהרי הגולן, תרד, חסה הולנדית וערבית, סלרי, כרוב ניצנים, ברוקולי, קייל (זן של כרוב עם ערכים תזונתיים גבוהים) וגם צמחי תבלין כמו עירית, בזיליקום  ושרביל. זנים חדשים של פירות יער והניסוי החדש ביותר - פטריות כמהין. לכך נוספו חלקות אבטיחים ומלונים, שישווקו לקראת סוף הקיץ, אחרי שהשווקים מתרוקנים מגידולים אלה.
קוניאל מסתובב בין החלקות בגאווה של אבא טרי, בודק את הצבע של התות, מריח את הסלרי, קוטף עלה של קייל, נוגס בו ונותן לי לטעום את הירק המר, שבארצות הברית הוא כבר טרנד בריאותי וכעת הניצנים מגיעים גם לארץ.
קוניאל: "התקשרה אלי אישה מבאר שבע וביקשה להגיע למרום גולן כדי לקטוף כמה עלי קייל ולראות איפה מגדלים אותו. אמרתי לה שהדלק מבאר שבע עד לגולן יעלה הרבה יותר מקנייה של קייל, אבל היא לא ויתרה והגיעה לצפות בחממות של הקייל בצפון הגולן".
 
מביטים רחוק
מעל לשלושים גידולים חדשים מתאקלמים בימים אלה בחלקות ניסוייות של מרום גולן. משך הזמן לאקלום של גידול עומד על ארבע שנים.
"זה לא הוקוס פוקוס", אומר גבי. "צריך ידע ומימון וציוד ואורך רוח והמון ניסוי ותהייה. חלקם יצליחו מאוד וחלקם לא. אנחנו מנסים לחשוב מה יכול לגדול פה בקיץ בזכות האקלים הקריר שלנו, גידולים שבאזורים אחרים אי אפשר לגדל בעונות מסוימות של השנה. יחד עם מו"פ צפון נסענו לתערוכות בעולם, לסיורים מקצועיים ובגרמניה ראינו שמגדלים תות בקיץ. חשבנו מה צריך לעשות כדי לאקלם תות אצלנו בגולן, כי יש לנו אקלים אחר מגרמניה. אין העתק-הדבק. לכל מקום יש את המאפיינים שלו ולכן עושים התאמה לתנאים בצפון הגולן. לחלק מהזנים צריך שיטות גידול מתקדמות וזה לוקח כמה שנים עד שאנחנו בטוחים שהמוצר שלנו יכול לעבור לגידול מסחרי. חלק מהגידולים החדשים מכרתי מראש כמו אפונת השלג והקייל - יש לנו שלוחת שיווק שקונה את הירק מאתנו.
"בגידולים אחרים, אנחנו משתמשים בפלטפורמות קיימות ו'בראשית' מוכר היום גם ירקות כמו ברוקולי וכרשה. בגידולים אחרים, אנחנו צריכים לפתוח את השוק ולפרוץ דרך ולחנך את הציבור שיש את הגידולים האלה גם בקיץ. ישנם גידולים שאנחנו מגדלים לטובת תעשייה, כמו הטבק הרפואי, שאנחנו מגדלים עבור חברת 'קולפנט'".  
במרום גולן מביטים רחוק ושואפים להיפתח לשווקים חדשים, באותם מקומות בהם יש ואקום והיתרונות היחסיים של הגולן יכולים לתת את המענה. המשק מתחבר למגמות האזוריות שמקדמת מועצה אזורית גולן, לתכנית הקליטה לנחלות חקלאיות, לחקלאות עתירת-ידע ולתכנית האזורית של תזונה מקדמת רפואה.
קוניאל: "בשנים הקרובות, יצטרפו לגולן עוד מאות משפחות חקלאיות חדשות במסגרת פרויקט הנחלות. אם כולם יטעו עוד תפוח ועוד כרם יין, השוק יוצף והמגדלים הוותיקים ייפגעו. אנחנו צריכים להציע חלופות והגידולים החדשים הם פתרון שימנע צוואר בקבוק. אי אפשר להביא לכאן אנשים צעירים אקדמאים, מהפקולטה לחקלאות ואפילו ממנהל עסקים, שישבו כל היום על טרקטור וירססו את השטחים החקלאיים. אין בזה עניין ואין בזה פרנסה. צריך לפתח אופציות נוספות שייתנו מענה, עניי ותמורה כספית ואת זה עושים באמצעות חקלאות מתקדמת.
"בנוסף, חקלאי צעיר שמקבל נחלה, בונה בית וצריך לפתח משק חקלאי. אם הוא ייטע תפוח, או כל פרי אחר, הוא יוכל לקטוף אותו רק אחרי ארבע שנים, מטעמי ערלה. בארבע השנים הראשונות הוא לא ירוויח. בתור קיבוץ אנחנו יכולים לשאת את זה על הגב, אבל לחקלאי עצמאי אין אוויר לחכות ארבע שנים. הגידולים שאנחנו מאקלמים כעת בגולן, מתות ועד חסה, נותנים תמורה תוך שלושה חודשים. ההשקעה היא אותה השקעה, אבל היא חוזרת באותה שנה".

יש מקום לכולם

את הידע הזה שואף גבי לחלוק עם משקים אחרים וחקלאים חדשים שיצטרפו לרכבת הנוסעת:

"אם המשקים הוותיקים, יחד עם המו"פ והמועצה, יתמכו באותם חקלאים חדשים בהדרכה וליווי מקצועי, וניתן להם מהידע שצברנו ושאנחנו כחלוצים צוברים עכשיו, זה ייתן למתיישב החדש ביטחון לעשות את הדברים נכון. אני לא מתכוון להחזיק את הקלפים קרוב לחזה ולשמור את הידע הזה לעצמי. מבחינתי, יש מקום לכולם. יש יתרון לגודל ולפיזור סיכונים. אני לא עושה רק תפוח, אלא עוד 30 גידולים שונים ואנחנו מחפשים כל הזמן את הדבר הבא".

הדבר הבא מבחינת גבי קוניאל הוא כניסה לשוק הפרחים העולמי.            "זה שוק מוכוון ייצוא והעולם הוא ענק! אנחנו רק טיפה בים בתחום הזה, אפילו לא מגרדים את הקצה של שוק הפרחים. כיום, בצפון הגולן לא מגדלים פרחים. ניתן למצוא גידולי פרחים בעיקר במרכז הגולן. בחלקות הניסוי, אנחנו מגדלים כיום שלושה זנים של פרחים כמו אדמוניות ואורטנסיה. יותר קל לשווק אדמוניות לעולם מאשר תות בקיץ לישראלים".

שיטת הגידול של האדמוניות מנצלת את הפרשי הגבהים הייחודיים שיש רק בגולן.

"כשנסענו עם מו"פ צפון לבורסת הפרחים בהולנד, חיפשנו מה חסר בתקופות מסוימות. לדוגמה, בוולנטיין'ז דיי וביום האם הבין-לאומי בחודש ינואר. גילינו שפרח האדמונית לא קיים בשוק בתקופה הזו והמחיר לאדמונית יכול להיות גבוה מאוד. אבל אדמונית צריכה חום כדי לפרוח ומדובר בשיא החורף. שברנו את הראש איך אפשר לגדל אדמונית ולייצא אותה דווקא בינואר, כשהיא חסרה בשווקי העולם. הפתרון מתבסס על היתרונות של הגולן.יש לנו שטחים בגובה 1000 מ' ושטחים ב-0 מטר בכנרת. יש טכנולוגיות שינוע ובשנתיים האחרונות אנחנו מייצאים את האדמונית לעולם בחודש ינואר".

איך זה עובד? במשך שמונה חודשים, בעונות החמות, מגדלים את האדמוניות בעציצים, במזג האוויר הקר, בחממות בצפון הגולן. הקרירות מרדימה את הצמח ומונעת ממנו לפרוח. בחורף משנעים את העציצים לשטחים באזור הכנרת למשך חודשיים והפרח מקבל את זריקת החום שלו ומתעורר לחיים. אז, בזמן שבעולם אין אדמוניות, מייצאים את הפרח לשווקים.

יש מקום לכולם
"רעיונות לא חסר. אפשר לקחת את החקלאות לאגרוטוריזם. חקלאי עצמאי יכול לגדל חלקות של פרחים, או ירקות, לקטיף עצמי ולהרוויח גם מתיירות. עם ישראל יכול להגיע לגולן ולקטוף לעצמו את הירקות לסלט ואת זר הפרחים לשולחן השבת. זו חוויה שאנשים מחפשים, את הנגישות לטבע".
אחת הבעיות הקשות של החלקאות בישראל היא מצוקת כוח האדם. מנסים למצוא פתרונות גם לזה. אלה אולי פתרונות לטווח רחוק, אבל אם לא יתחילו לקדם אותם עכשיו, הנושא לא יתקדם לשום מקום. כוח אדם ישראלי איכותי יש בשפע - סטודנטים בחופשות הקיץ וחיילים משוחררים שמעוניינים לעבוד בקטיף. הבעיה היא שאין איפה לשכן אותם בעונות הקטיף.
משקי צפון הגולן קיבלו החלטה לקדם הקמת חוות סטודנטים וקבלנו לכך את תמיכת ראש המועצה. מונה פרויקטור שיגבש הצעה להשתמש לדוגמה בתשתיות שיש בצפון הגולן כמו במחנות צה"ל נטושים - חושניה, דלאווה - ולהתאים את התשתית שלהם לאכלוס בקיץ של סטודנטים שיעבדו במשקים השונים. הכול בגדר רעיון שנבחן עכשיו. אבל ישנם פתרונות טכנולוגיים לבעיית כוח האדם.
קוניאל: "כמה שישראל מתקדמת בחקלאות, בעיקר בגלל סוגיית הפתרונות למים והשקיה, יש תחומים שאנחנו מאוד שמרניים בהם. אחד מהם הוא אגרוטכניקה - מיכון חקלאי. קיים בעולם מיכון שהוא כלי עזר לחקלאי. יש לנו חלקות גדולות וכמויות גדולות של פרי ואנחנו זקוקים להרבה כוח אדם בעונות מסוימות. אם עושים התאמה בין המיכון החדש שקיים בעולם לגידולים שלנו, זה עושה שינוי גדול ומייעל את העבודה".
 
להשאיר מורשת
גבי מפגיש אותי עם כמה חקלאים צעירים שהצטרפו למרום גולן ועובדים במשק. הוא טופח להם על הכתף בחיוך גדול ומספר לי על כל אחד בפרוטרוט. גבי רוצה לראות עוד ועוד חקלאים צעירים בסביבתו. "כשאני נוסע לכנסים בארץ, הרבה פעמים אני החקלאי הצעיר ביותר שנמצא שם ואני בן 52. חקלאות זה ריצה למרחקים ארוכים. התפקיד שלנו, המגדלים הוותיקים, הוא להשאיר מורשת לדור ההמשך, לעזור לצעירים להשתלב בתחום ולבנות את דור ההמשך שייקח מאתנו את המושכות".