פרוייקטים פעילים

מצד כפר חרוב
במהלך כל השנה וכחלק מפיתוח הגולן מבצעת רשות העתיקות פעולות שונות בהן: סקרי פיתוח, חפירות ארכיאולוגיות, פיקוח שוטף ועוד. במהלך ביצוע פעולות אלו נחשפות צפונותיו של הגולן וכן נלמדים דברים נוספים על אתרים מוכרים. נסקור להלן את הפעולות האחרונות המבוצעות בימים אלו, דף זה יתעדכן מדי חודשיים.

מצד כפר חרוב
במסגרת הקמת טיילת מחברת על המצוק בין אפיק לכפר חרוב, ביצעה רשות העתיקות חפירות ארכיאולוגיות שחשפו להתרגשות החופרים מצודה בת 2000 שנים הצופה אל סוסיתא והכנרת.
במסגרת מערך הטיילות בדרום הגולן המחברות בין הישובים מוקם בימים אלו מקטע הטיילת בין אפיק וכפר חרוב. הטיילת במקטע זה עוברת בשני אתרים:האחד אפיק – הכפר הקדום ובית הקברות שלו, השני- מצד כפר חרוב הסמוך לכביש 98. לקראת הקמת הטיילת ערכה רשות העתיקות בדיקות מקדימות אשר הובילו לביצוע שתי חפירות ארכיאולוגיות בתוואי הטיילת. בתחום אתר אפיק נחשפו שכבות התיישבות למן התקופה הביזנטית (המאות הו'-ח' לסה"נ) ועד ימינו ובהם רצפת פסיפס, קירות, תנורי אפיה ועוד. החפירה העיקרית התבצעה בתחום האתר הדרומי יותר- מצד כפר חרוב.
רקע קצר:האתר ממוקם מדרום מערב למעבר הצר בכביש 98 כאשר במיקום זה נבנה מעקה בטון משני צידי הכביש. במעבר זה מקובל לזהות את "מעבר אפק" בו נערך הקרב בין המלך אחאב ובין הארמים בשנת 853 לפני הספירה, אז ניצח אחאב את צבא ארם הגדול תוך שימוש במעבר הצר למלחמת "ראש בראש". מיקום אסטרטגי זה הביא את סוקרי הגולן השונים לבחינה מדוקדקת יותר של השטח ואכן בסקר פני השטח נמצאו אבני גזית (אבנים מסותתות בסיתות חלק) וכן חרסים מהתקופה הרומית.
החפירה:
במהלך חודש תמוז תשע"ז, יולי-אוגוסט 2016 נערכה במקום חפירה. בחפירה השתתפו בני הגולן מהישובים אפיק, גבעת יואב, בני יהודה ונוב. נמצאו שרידי מבנה מונמנטלי גדול ונרחב כאשר החפירה חשפה רק חלק ממנו. בחפירה נחשפו 3 קירות אשר רוחבם כ2.3 מטר הבנויים אבני גזית גדולות מאבן הגיר. הבניה הינה בניה "יבשה" (ללא חומרי מליטה) בטכניקת "ראש-פתין" (צורת הבנייה המיועדת לחזק את קירות המבנה, בעיקר אלו שבנויים בבנייה יבשה), הליבה של הקיר בנויה מאבני גוויל מבזלת. המבנה הושת על ובתוך סלע הבזלת המקומי. מצב ההשתמרות הוא טוב ובחלק מהקירות ניתן להבחין במספר נדבכים לגובה של כשני מטרים.

ממצאים מהחפירה

חרס שנמצא
בממצא הקטן מהחפירה - שברי כלי חרס אשר ניתן לתארכם לשלהי התקופה ההלניסטית ( המאות הב'-א' לפני הספירה) וכן ראש חץ מברונזה.
אז מה אנו מבינים מהחפירה- מניתוח ראשוני עולה כי במקום היה מבנה מונומנטלי גדול אשר מידותיו כ 15 * 15 מטרים לפחות. מבנה זה נבנה מאבני גזית גדולות מגיר כאשר חלקם עם סיתות שוליים. המבנה הושתת על ואל תוך סלע הבזלת. יתכן כי נבנה במאה הב' לפנה"ס והיה בשימוש כמאה שנים לכל היותר. המבנה חרב וכיום ניתן לראות כי עשרות אבנים מצויות במדרון מתחתיו כלפי כביש הסוסיתא.

למה שימש המבנה ?
אין לנו תשובה ברורה אך בשל מיקומו הגאוגרפי והטופוגרפי הצופה אל סביבתו והשולט על המעבר הצר למישור דרום הגולן (כפר חרוב – מבוא חמה), בשל צורת הבניה, גודל המבנה ואיכות הסיתות ובשל כך שאין ישוב קדום לידו , אנו משערים כי היה בעל אופי שלטוני – צבאי או ממלכתי-דתי.
יש לציין שני עניינים חשובים נוספים בהקשר הסביבה הקרובה. בחפירת רשות העתיקות מצפון מזרח למיצר בשנת 2014 נמצאו שרידי מצודה גדולה בנויה אבנים גדולות מבזלת בעלות סיתות שוליים ומתאר ריבועי ( 12*12 מטרים). המבנה שנחפר ממוקם על השוליים המזרחיים של מישור הגולן וצופה אל עבר "משולש" הגבולות. במבנה זה נמצאו שני שלבי שימוש- האחד בתקופה ההלניסטית הקדומה (המאה הג' לפנה"ס) והאחר הרומית הקדומה והתיכונה ( המאות הא' לפנה"ס עד הב' לסה"נ). ייתכן ויש בממצאי החפירה החדשה להשלים פער זה בין שלבי השימוש.
 
מצד כפר חרוב
בהקשר היותר נרחב יש לציין כי שני מבנים אלו נמצאים בתחומה של עיר הפוליס "היפוס", היא סוסיתא, אשר תחום שלטונה הוא מישורי דרום הגולן. ייתכן ויש בכך עדות למערכת שלטונית צבאית או מנהלתית בהקשר העיר סוסיתא או בהקשר נרחב יותר של השלטון ההלניסטי (יווני) במרחב ארץ ישראל בתקופות אלו, כלומר ייתכן ויש בממצא מיוחד זה כדי ללמדנו על מעבר השלטון בארץ ישראל בין בית תלמי ובית סלווקוס ואולי אף על הקשרים למדינה החשמונאית. האם שימשה מצודה זו לשמירה על המערך הכפרי של סוסיתא אשר כלל גם ישובים יהודיים המוכרים גם כיום (כפר חרוב, נוב, חספין...) או כנציגות שלטונית של השלטון המרכזי?
ייתכן שהמשך החפירה והרחבה ייתנו בידנו כלים נוספים על מנת להבין את משמעות הממצא על המרחב.

והיום?
מיקומה של המצודה (?) על תוואי הטיילת, הנוף הנשקף ממנה אל סוסיתא והכנרת מהווה נקודת עצירה, מנוחה ותצפית מיוחדת. בכוונת המועצה האזורית בשיתוף החברה הממשלתית לתיירות ובסיוע רשות העתיקות ליזום במקום תצפית נוספת וכן לאפשר, ע"י חפירה נוספת, הבנה טובה יותר לכל מטייל את גודלה וייחודה של המצודה.
האם נעבור דרך המצודה כאשר הקירות עומדים מימין ומשמאל לנו או שמא נעבור בסמוך לקיר המצודה בחיצוני, העומד לגובה כשני מטרים, ונחוש את עוצמת השרידים? , על כך אמונים אדריכלי הנוף ומנהלי הביצוע.


 

חניון עורבים

חניון עורבים
ממצאים מהתקופה הרומית התגלו בחפירה ארכיאולוגית בחניון עורבים (צומת וואסט)
במהלך אוגוסט 2016, ערכה רשות העתיקות חפירת הצלה בתחום חניון עורבים. החפירה נחשפו שרידי מבנים מהקופה הרומית.
חניון עורבים מצוי בצפון הגולן בסמוך לצומת האמיר (וואסט). החניון מפותח על ידי המועצה האזורית גולן וקק"ל כאשר במהלך העבודות הוקם חניון נופש פעיל ובו מתקני משחקים, פינות ישיבה ופיקניק וכן הוקם גן פסלי בזלת בו נערך פסטיבל פיסול באבן מדי שנה.
בשנת 2006 נערכה במקום חפירה ארכיאולוגית קטנה בה נמצאו שרידי מבנה מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפנה"ס עד המאה הב' לסה"נ). על פי הממצא הקרמי בחפירה שוייך הישוב בתקופה זו לתרבות היטורית ששכנה בצפון הגולן בתקופה זו.
כעת לטובת הרחבת החניה וסלילתה נערכה חפירה נוספת, גדולה יותר. בחפירה השתתפו הארכיאולוג רועי עסיס וכן פועלים מהגולן והסביבה, בליווי אנשי המועצה וקק"ל. בחפירה זוהו שתי שכבות בניה מהתקופה הרומית (מאות א' לפסה"נ עד ג' לסה"נ). בראשית התקופה הרומית בנו תושבי האתר קיר הבנוי באבני שדה בינוניות וריצוף אבן. בשלב מאוחר יותר, התמוטט המבנה בחלקו ומעט מצפון לו נבנה מבנה גדול בעל קיר חיצוני רחב הבנוי היטב באבנים שהוקצעו. הרווח שבין שרידי הקיר הקדום לקיר החדש שימש כמחסן ובו נתגלו שרידיהם של לפחות שישה פיטסים (כלי קרמיקה גדולים, עשויים ביד, אשר בסיסם ננעץ אל תוך ריצוף האבן והם לא הוזזו ממקומם). בנוסף נמצאו בחדרון שברי כלי מזיגה וכלי בישול מהתקופה הרומית. אל המחסן נכנסו דרך פשפש שנקבע בקיר הרחב .

מסיכום החפירה עולה כי היישוב ה"ייטורי" בסמוך לצומת האמיר התקיים כיישוב קבע בתקופה הרומית וייתכן שאף קודם לכן. החפירה תיעדה ארכיטקטורה של שתי שכבות ישוב מהתקופה הרומית, בנוסף על חרסים קדומים אף יותר.
היטורים היו עם של נוודים אשר עבר בהדרגה ליישובי קבע במהלך התקופות ההלניסטית והרומית. השינוי באופי בניית הקיר הקדום של התקופה הרומית לעומת אופי בניית הקירות המאוחרים של התקופה הרומית יכול לתאר את ההדרגתיות במעבר ליישובי קבע.