הישוב נווה אטי"ב מרוחק מישובי המועצה האזורית גולן וקרוב יותר לישובים עין קניה ומג'דל שאמס. ההחלטה על חיבור הישוב לעין קניה ומשם למט"ש הגושרים נבעה מכמה סיבות. הסיבה העיקרית היא הולכת שפכים גרביטציונית לעין קניה שמחוברת למט"ש קיים.
לגבי הישובים שעל, מצוק עורבים ומחנות צה"ל הסמוכים נבחנו מספר חלופות בהן האפשרות לחיבור למט"ש אורטל או למט"ש גונן בגליל העליון ההחלטה שהתקבלה הייתה חיבור למט"ש גונן. הישובים אלרום, הר אודם, עין זיוון, מרום גולן ואורטל חוברו למט"ש אורטל הסמוך למאגר דלווה - כל הישובים במפעל אורטל מחוברים באופן גרביטציוני למט"ש למעט קיבוץ אורטל. בקיבוץ אורטל נמצאת רפת צפון הגולן המשותפת למספר ישובים, אחת האפשרויות שנבחנה הייתה לחבר את קיבוץ אורטל לקו מחנות צה"ל המתחיל באזור נפח, אך משיקולים של יעילות הטיפול בשפכים במאגר נס וצור הוחלט לחבר את הקיבוץ למפעל אורטל.
ישובי מרכז הגולן - אלוני הבשן, קשת, יונתן ואניעם נאספו לאזור צפוני - יונתן, מט"ש ומאגר דינור. גם לגבי ישובים אלו נבחנו מספר חלופות בהם האפשרות לחבר את הישובים לישובי מפעל מיצר להקים מכון טיפול מקומי באניעם המרוחקת מהישובים האחרים או פתרון משותף לארבעת הישובים. בסופו של תהליך ובהתייחס להתנגדות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות למכוני טיפול בשפכים ברמה יישובית התקבלה החלטה על הקמת מפעל דינור.
ישובי דרום הגולן ממבוא חמה בדרום עד רמת מגשימים בצפון כולל בני יהודה, גבעת יואב נטור וגשור במערב, נאספו למפעל מיצר. מאגר מיצר הוקם כבר בסוף שנות התשעים וישובי דרום הגולן חוברו למאגר בשלבים ,בשלב הראשון ישובי גוש בני יהודה. בשלב השני כפר חרוב, מבוא חמה, גשור ואליעד ובשלב האחרון חוברו ישובי גוש חספין. מאגר מיצר תפקד כמאגר קולחים למעלה מעשור. תוספת הרפתות לאזור ללא הקמת מתקני טיפול בשפכים, החמירה את מצב השפכים במאגר כך שלא ניתן היה לנצל את הקולחים במאגר. ההשלכה של איגום קולחים במאגר מיצר ללא יכולת לנצל, סיכנה מאד את נחל מיצר והשמורה הסמוכה. הרגישות לגלישה לנחל מיצר נוגעת גם ביחסים עם ממלכת ירדן מאחר וגלישה לנחל מיצר מגיעה לירמוך ומשם למקורות המים של ממלכת ירדן.