אנרגיה חלופית

תכנית אב לייצור אנרגיה מתחדשת בגולן

טורבינות רוח
התכנית הכוללת מדברת על יצירת אנרגיה מתחדשת מרוח, שמש ופסולת ביתית וחקלאית, שתעמוד על היקף ייצור חשמל ירוק של כ-460 מגה-ואט/שעה, שיאפשר אספקת חשמל לגליל כולו.
הסיבה:  תקופה שבה מקורות האנרגיה מתכלים, מחירי הנפט מרקיעים לשחקים ומצליחים לנהל את העולם גם ברמה המדינית, זיהום נגרם כתוצאה משימוש בפחם והפגיעה בסביבה היא קריטית - כל אלה מחייבים את המדינה להיערך ולנצל כמה שאפשר את משאבי הטבע ליצירת מקורות לאנרגיה חלופית וירוקה. בגולן יש את התנאים האידאליים ליצירת אנרגיה חלופית, גם מרוח וגם משמש, ולכך אנו מוסיפים גם את הפסולת.
על פי התכנית, עיקר האנרגיה הירוקה בגולן תיוצר מטורבינות רוח. כיום, קיימות בגולן 10 טורבינות רוח בהר רסניה, צפונית לאלוני הבשן, בבעלות חברת "מי גולן אנרגיית רוח". טורבינות אלו מייצרות 12 מיליון קילו-ואט/שעה בשנה (שווה לצריכת חשמל ביתית של 3000 משפחות) וטורבינת רוח נוספת בהר בני צפת (תל אבו קטיף), בבעלות חברת "רוחות הגולן", אשר מייצרת חשמל בהיקף של 500 אלף קילו-ואט/שעה בשנה (שווה לצריכת חשמל ביתית של 100 משפחות). אגף ההנדסה מקדם הקמתן של חמש חוות רוח, בעיקר בשטחים בצפון הגולן: חוות רם, חוות עמק הבכא, חוות עסניה, חוות חרמונית וחוות סנדיאן. חמש החוות יחדיו כוללות סדר גודל של כ-300 טורבינות רוח.
תכנית אב לאנרגיה מתחדשת- 2014

מיזם חוות הרוח

חלק מהשטחים עליהם יוקמו החוות נמצאים במשבצת קרקע של היישובים, אשר כבר שותפים לתכנון ולחשיבה יחד עם החברה הכלכלית גולן על אופציות שונות להקמת טורבינות רוח. חוות אחרות שאינן נמצאות במשבצת הקרקע של היישובים יוצאו למכרזים על ידי מנהל מקרקעי ישראל, אליהם יוכלו לגשת גם יזמים חיצוניים.
התכנית כוללת בתוכה גם היבט של מקורות פרנסה ליישובים, אשר ירוויחו, אם מהשכרת השטחים שבבעלותם ואם מהקמת הטורבינות בעצמם וכמובן, יש את ההיבט התיירותי. כבר היום, מהוות הטורבינות בהר רסניה אטרקציה תיירותית, אשר מושכת אליה עשרות אלפי מטיילים. לאחר הקמתן של החוות, המראה המרהיב ימשוך אליו את המטיילים, אשר גם יוכלו ללמוד על הפקת אנרגיה ירוקה מרוח. 
 
חסמים:
בוצע יחד עם משרד הביטחון איתור שטחים, משום ששטחים רבים בגולן, שאינם במשבצת היישובים, הם שטחי אש. לאחר הסכמות, עלו נושאים אחרים שיצרו חששות בקרב המשרד ופועלים למצוא פתרונות אשר יאפשרו את קידום הקמת החוות. משרד נוסף עימו פועלים בשיתוף הדוק אתו הוא המשרד להגנת הסביבה והגופים הירוקים, אשר חששו מפגיעה בציפורים ולשם כך בוצע תסקיר סביבתי, שבוחן את השפעת הקמת החוות על הציפורים. מהתסקיר עולה כי אין כל חשש לפגיעה בציפורים והתקבלה הסכמת הירוקים.
חסם נוסף הוא קווי ההולכה של החשמל. עדיין לא קיימת תשתית להולכת החשמל לגליל. גם כאן ישנם קשיים, הן בתכנון והן בביצוע. אנו עומדים על כך שקווי החשמל לא ייצרו מפגע נופי.
 
מפת אנרגיות מתחדשות בצפון הגולן
חוות הרוח

פרנסה מהשמש

לא רק רוח יש בגולן, גם תנאי שמש מצוינים. סקרים שנערכו קבעו כי קרני השמש בגולן הן אידאליות להקמת מערכות פוטו-וולטאיות, אשר מפיקות חשמל מהשמש. עם קבלת כל האישורים ממשרדי הממשלה השונים, נוצר בגולן ביקוש גדול להקמה של מערכות סולריות על גגות של משקים. החקלאים גילו מקור פרנסה נוסף ומשמעותי והחל גל של פניות למועצה. תוך כשנתיים, קמו בגולן כ-170 מערכות פוטו-וולטאיות, אשר מייצרות כ-8 מגה/ואט/שעה לשנה. החקלאים מדווחים כי אכן מדובר במקור פרנסה משתלם. פוטנציאל הקמת המערכות הפוטו-וולטאיות על גגות של מבנים עומד על 200 מערכות נוספות, אשר ייצרו כ-15 מגה-ואט.
 
כדי להפיק את המיטב ממשאב השמש, מקדמת המועצה תכנון של חוות סולריות על הקרקע - על שטח בסדר גודל של כ-3,000 דונם, באזור הציר המזרחי של הגולן (כביש 98), אשר ייצרו חשמל בהיקף של כ-35 מגה-ואט. הכוונה לרכז את המיזמים בצדו המזרחי של הגולן, גם בשל העובדה שסקרים מצביעים ששם ישנה רוח ברמה כדאית והן כדי לצמצם את הפגיעה בשטחים הפתוחים ובנוף ולהוביל קווי חשמל בציר זה.
לאחר מאמצים רבים והגשת השגה וערעור למועצה הארצית השגנו גם אישור מהמועצה הארצית להקמת חוות סולריות על שטחים שייעודם תעשייה, בהיקף של 30% מגודל השטח, בתכנית תמ"א 10".
 
מפת אנרגיות מתחדשות בדרום הגולן

חשמל ירוק מפסולת

חשמל ירוק מפסולת
לכל אלה מצטרף מתקן הביו-גז המרשים, שהוקם בסמוך למיצר ומייצר חשמל מפסולת חקלאית ובעתיד גם ביתית. החודש, החל המתקן לקלוט את הפסולת ובתקופה הקרובה יחל גם ייצור החשמל. היתרון של מתקן זה שהוא לא תלוי במזג האוויר, או בשעות היממה. הוא מייצר אנרגיה כל ימות השנה, 24 שעות ביממה בהיקף של כ-2 מגה-ואט - עם פוטנציאל גידול ל-3.5 מגה-ואט.
מאחר שהגולן יושב על אגן היקוות מי הכנרת, היה חשוב למועצה לטפל בצואת הפרות והתרנגולות, כדי שאלו לא יחלחלו למי התהום ויזהמו את מי השתייה. עד כה פיזרו את הפרשות בעלי החיים כדשן שהכיל גם חומר מזהם. מתקן הביו-גז יהפוך את ההפרשות לחומר דישון איכותי ולא מזהם. כ-250 אלף טון של הפרשות פרות ותרנגולות ייאספו מדי שנה למתקן הביו-גז.
בנוסף, מגז המתאן שייפלט בתהליך, ייצר מתקן הביו-גז חשמל ירוק וימנע פליטת גזי חממה מזהמים לאוויר.
מתקן הביו-גז יהפוך למוקד תיירותי, עם קידום תכנית להקמת מרכז מבקרים, אשר יציג את תהליך הפקת האנרגיה מפסולת. לכך תורם גם מיקומו במשולש הגבולות ישראל, ירדן וסוריה והתצפית היפה על מאגר מיצר. 
 
במקביל, פועלת גם היחידה הסביבתית במועצה ,שמקדמת תכנית פיתוח בר קיימא ביישובים. היבט אחד של התכנית הוא צמצום הפסולת המוטמנת. לשם כך, גובשה תכנית-אב לפסולת ברחבי הגולן. התכנית תעמיד את המועצה כרשות הראשונה אשר מייצרת אנרגיה מפסולת אורגנית של התושבים ומקדמת הפרדת פסולת רטובה מיבשה, כולל מחזור פסולת בניין.
התכנית כוללת הפרדת פסולת רטובה ויבשה ביישובים ולטובת זה תציב המועצה ביישובים פחים שונים לפסולת יבשה (קופסאות שימורים וכד') ופחים לפסולת רטובה (אורגנית). זאת, בנוסף להפרדה שקיימת היום כבר ביישובים בין פלסטיק, קרטון ונייר. הפסולת היבשה תועבר לאתר "תאנים" והפסולת האורגנית תועבר למתקן הביו-גז במיצר - שם יוקם מתקן מיוחד לקליטת הפסולת הביתית הרטובה של התושבים ושם תהפוך הפסולת לאנרגיה חלופית. על פי ההערכה, מדובר בסופו של תהליך בהפחתת 40% מכמויות הפסולת להטמנה. אתר הטמנת הפסולת בדליות מספק כיום פתרון קרוב לפינוי פסולת בניין. האתר עצמו פועל תוך חשיבה אקולוגית.