משפחת אנגל טלי ומיקי וחמישה ילדים - גל 25, תום 24, יסמין 20, שוהם 14, ארד 12, עברו לגולן מחדרה ולפני כשנה נכנסו לבית החדש.
סיבת המעבר:
טלי :"בחדרה חיינו 21 שנים. חיפשנו איכות חיים ופחות עירוניוּת ובשנים האחרונות התרבות ברחובות העיר הייתה מזעזעת. לא נתתי לילדים לצאת החוצה והתחושה הייתה שאדם לאדם זאב".
למה גולן?
"חיפשנו מקום לתרום ולהיתרם קהילתית, להרגיש חלק מקהילה. הצפנו והגענו לגולן".
למה אפיק?
מיקי: "מתוך הרבה יישובים שהסתובבנו בהם, הרגשנו באפיק את האנרגיות שהשאירו אותנו שם. הרגשנו חום אנושי מיד עם ההגעה, שלא לדבר על הנוף והאוויר שכולם יכולים לחוות בגולן, אבל קיבלו אותנו בצורה כ"כ חמה. אנחנו מרגישים חלק מאנשי הקיבוץ, אוהבים ונאהבים.
"לבן הקטן קצת יותר קשה כי קבוצת הגיל לא גדולה וגדלה יחד מגיל אפס. אבל אני מאמינה שזה תהליך. מצד שני, יש להם חירות שלא הייתה להם אף פעם וזה נפלא לתת את החירות הזו לילד. הם בטוחים פה ויש פעילויות, כולם מכירים את כולם, סביבה בטוחה גם בפן הרגשי נפשי. בסך הכול המעבר עשה להם מאוד טוב. הילדה הגדולה פורחת כאן לחלוטין".
טלי: "אני חושבת שלמרות שיש פעילות נפלאה של הבאת אירועים בגולן הייתי רוצה לראות עוד אירועי תרבות כמו הצגות. הייתי רוצה שהמרכז יהיהאיפה שאני חיה בלי צורך לנדוד למרחקים בשביל זה. אני גם מצרה על כך שאפשרויות הלימודים לבוגרים מצומצמות כאן. מקווה שההשכלה הגבוהה תיתן יותר אפשרויות לימודיות לחברה הצעירים שלא יברחו הלאה. לעודד אותם במלגות שיישארו פה ולעזור בפתרונות.
הגולן הוא הבית שלי היום ואני רק שנה פה. אני עולה את העליות מתל אביב ומרגישה שאני חוזרת הביתה.
תעסוקה:
טלי עסקה בתפקיד מנהלת תחום השמת עובדים זרים, בחברת סיעוד של כל האזור הצפוני. מיקי הוא מנהל לוגיסטי בחברת בנייה גדולה. לאחר המעבר, התחיל מיקי לעבוד בגולן, כמנהל פרויקטים של בנייה בחברת "גד גוונים בנדל"ן".
טלי: "אני השתלבתי בחמת גדר, במחלקת ההזמנות, אחראית על הזמנות של קבוצות. לא 'מיי קאפ אוף טי', אבל בינתיים זה מה שיש. באתי מתפקיד בכיר ועשיתי דברים מורכבים. ניצלתי את הזמן שהתפנה לי בגולן ללימוד הנחיית קבוצות ופסיכודרמה. חושבת לפנות לכיוון עצמאי בתחום מודעות עצמית והובלת תהליכים אישיים".