תושבי הגולן בוחרים ב"תצפיטבע"

למעלה מ-19,000 תצפיות של תושבי גולן עלו לאפליקציית "תצפיטבע", בשלוש השנים האחרונות. התצפיות מספקות מבט ייחודי על הטבע בגולן
 

ציפורים צהובות
ד"ר דן מלקינסון, יסמין רייזנר
 
תושבי הגולן מצביעים בהמוניהם לאפליקציית "תצפיטבע". כשלוש שנים אחרי השקת התכנית,  יותר ויותר תושבים שותפים באיסוף מידע על בעלי חיים וצמחים, להקמת בסיס נתונים דינמי, שמספק תמונת מצב ייחודית על הטבע בגולן.
"תצפיטבע" הוא מיזם של המועצה האזורית גולן, "מכון שמיר למחקר" ואוניברסיטת חיפה, המנוהל על ידי היחידה לשטחים פתוחים במועצה. זהו פרויקט מתחום המדע האזרחי, שעיקרו שיתוף פעולה הדוק בין חוקרים לאזרחים בתחומי מחקר שונים. מדובר בתשתית המאפשרת לתושבים לקחת חלק בניהול השטחים הפתוחים בגולן, על ידי איסוף תצפיות על החי והצומח בגולן, באמצעות אפליקציה המותקנת בטלפונים חכמים, או באמצעות העלאת צילומים לאתר האינטרנט.
זיהוי בעל החי או הצמח עובר תהליך אשרור (ולידציה), על ידי חברי הקהילה המקוונת ומנהליה. בימים אלו, מתפרסם דו"ח ראשון מאת החוקרים ד"ר דן מלקינסון ויסמין רייזנר, מ"מכון שמיר למחקר", המלווים את הפרויקט ומנתחים את התצפיות שהעלו תושבי הגולן. הדו"ח מסכם את פעילות הדיווח של התצפיות, שהתבצעו במסגרת "תצפיטבע", מאז השקת המיזם, בינואר 2016 ועד מאי 2018. בפרק הזמן הזה, דווחו למעלה מ- 14,000דיווחים שמהווים כלי חשוב בהבנת תפוצת בעלי החיים והצמחים במרחב.
מטרת הדו"ח היא להצביע על מגמות, להציג תוצאות ייחודיות וכן לפרוש את האתגרים הקיימים בעת ניסיון לעשות שימוש מושכל בנתונים מסוג זה.
לפרויקט "תצפיטבע" שתי מטרות עיקריות: האחת - איסוף מידע על הטבע בגולן, באמצעות צילום החי והצומח. המטרה השנייה, שאינה נבחנת במסגרת דו"ח זה, היא חיזוק הקשר בין תושבי הגולן לבין הסביבה שבה הם חיים. ההנחה, שטרם נבחנה באופן מעמיק, היא כי אנשים שמעורבים בדיווח על הנמצא במערכות האקולוגיות שסביבם, עשויים לחוש אחריות סביבתית רבה יותר.

הפרוטוקול פתוח והיד מצלמת

ילדה מצלמת
איסוף נתונים בעזרת מדע אזרחי מתאפשר בשני פרוטוקולים מרכזיים: סגור ופתוח. פרוטוקול סגור מתאפיין בהגדרה ספציפית של מין מסוים, במשך זמן נתון, במקום מסוים, בעונה מועדפת. פרוטוקול פתוח מתבסס על ניטור אקראי מכל מקום, בכל זמן שהוא ועל כל מין - בעל חיים, או צמח.
הגישה של הפרוטוקול הפתוח אומצה ב"תצפיטבע". מחד, יש יתרון רב בגישה זו, שכן מספר התצפיות המדווחות הוא רב וקיימת אפשרות לאסוף מידע על מגוון רב של מינים. מאידך, גישה זו חשופה להטיות רבות בתצפיות. לדוגמה, מכיוון שלמשתתפים לא מוגדרים אזורי דיגום ספציפיים, באופן טבעי, מרבית התצפיות מתבצעות מאזורים הסמוכים לשבילי טיולים, אתרי נופש, או דרכים. דוגמה נוספת - כל מתצפת מדווח על מושאי תצפית הקרובים ללבו. חובב הצמחים לא ידווח בהכרח על חרקים וחובבת הציפורים לא תדווח בהכרח על חזירי בר. עקב כך, האתגרים העומדים בניסיון לאמוד את משמעות הנתונים הם רבים.
מספר התצפיות בשנת 2016 עמד על 3,275 ובשנת ,2017 עלה ל-8,819 ובסה"כ 12,194תצפיות. במהלך ,2018 עד ל-1 במאי, התווספו 2,643 דיווחים לבסיס הנתונים וסך התצפיות עלה ל- .14,832תצפיות אלו מייצגות את כלל הדיווחים, מתוכם 11,699 - 79% - ברמה מחקרית.
כלומר:79% מהתצפיות עברו זיהוי ומיקום ודאי וניתן לעשות בהן שימוש לצרכי מחקר.
המערכות הנצפות ביותר הן צמחים - 8,631 תצפיות, בעלי כנף - 1,997 תצפיות פרוקי רגליים - 1,870 ויונקים - 903 תצפיות.
מספר המינים הגבוה ביותר בכל השנים דווח בצמחים. בשנת ,2016 דווחו 423 מינים, בשנת ,2017 דווחו 1,124 מינים ובשנת ,2018 עד ל- 1במאי, דווחו 525 מינים.
מיני בעלי חיים המדווחים ביותר הם צבי ארץ ישראלי -125  תצפיות, תן זהוב -  222 חזיר בר - 116 תצפיות וצב מצוי - 116 תצפיות
בין יתרונותיו של פרויקט "תצפיטבע", ניתן למנות ניטור מינים נדירים ומתן התייחסות לאזורים רגישים בהתאם למיקום מינים אלו, בפיתוח שטחים לחקלאות, יישוב וכד'. למאגר הפרויקט הועלו מספר רב של תצפיות על מינים נדירים מקבוצות טקסונומיות שונות. כולל צמחים, זוחלים, בעלי כנף וחרקים.





שימוש במצלמות לאומדן הטיות בדיווחים

שבלול
הנתונים המתקבלים מנתוני התצפיות מתארים את נוכחות המינים השונים באתרים בהם אנשים מנטרים, אך עולה הבעיה לנטר אזורים בהם הפעילות האנושית נמוכה. על מנת להבין את ההבדל בתפוצת/נוכחות בעליי החיים בין אתרים אלו, ולכמת אותו באופן סטטיסטי, הוצבו 32 מצלמות-שביל מופעלות חיישן, באזור נטור. המצלמות הוצבו מדרום-מערב ליישוב, באזור שממנו לא התקבלו תצפיות ממשתמשי "תצפיטבע".16  מצלמות נוספות מוקמו מצפון-מערב לנטור, באזור ממנו דווחו מספר רב יחסית של תצפיות על ידי משתתפי הפרויקט. המצלמות מוקמו במרחקים של כ-80 מ' מטרים האחת מהשנייה. התמונות שהתקבלו מהמצלמות סווגו ומוינו. תוצאות הניתוח הסטטיסטי טרם התקבלו ועל כן לא יכללו בדו"ח זה.
בהתייחסות ספציפית למיני הצמחים, מניינם עומד על כ-1,100  מינים, מתוך כ- 2,400 מינים המוגדרים כטבעיים בישראל. ערך זה מתייחס לגולן בלבד ואינו כולל את מיני הצומח האנדמיים לחרמון, העומד על כ-170 מינים נוספים. מכאן עולה, שבגולן ובחרמון ביחד, ניתן למצוא למעלה מ- 50% ממיני הצומח של ארצנו. יחד עם זאת, עושר ופעילות המינים אינם מתפלגים באופן אחד במרחב. כך עולה, כי מבחינת מיני הצמחים, עושר המינים הגבוה נמצא בצפון ובדרום הגולן. מנגד, תאי השטח שבהם נצפו באופן יחסי המספר הגבוה ביותר של צבאים וחזירי בר, לדוגמה, נמצא ברצועה גאוגרפית שבמרכז הגולן ובפרט במרחב שבין תלי השיפון והיוסיפון, לכיוון מורדות הגולן, באזור גשר בנות יעקב.
הגולן מרוצף בפסיפס של שטחים חקלאיים ושטחי מרעה המאופיינים בגידור וקיטוע בתי גידול. עם קידום הפיתוח האזורי בגולן, עולה הצורך והחשיבות בניתוח תפוצתם של בעלי חיים הרגישים לנוכחות ופעילות אדם, כמו הצבי הארץ-ישראלי. בעשורים האחרונים, נצפתה דעיכה באוכלוסיות הצבאים בכל הארץ ואוכלוסיית הגולן חוותה קריסה משמעותית. אוכלוסיות אלו מבוקרות ונספרות מדי שנה לצורך ניטורן ושימורן.
כפי שהתקבל מתוצאות הניתוחים המוצגים בדו"ח זה, פלטפורמת "תצפיטבע" עשויה לשמש אף היא בסיס מתאים לניטור האוכלוסייה והבנת הדינמיקה של תפוצתה. בנוסף לדיווחים השוטפים, התקבלו בפרויקט דיווחים על מיני פרחים, חרקים וציפורים נדירות, אשר חשיבותם גבוהה להבטחת השימור שלהם באזורים עם פיתוח אינטנסיבי. מיפוי מינים אלו חשוב לשם קבלת החלטות בפיתוח אזורים רגישים מבחינה אקולוגית, כמו מסדרונות אקולוגיים ושמורות טבע.
מהניתוחים שמוצגים בדו"ח עולה כי באמצעות הנתונים שמתקבלים מתצפיות אזרחים, ניתן לזהות מגמות בתפוצת בעלי חיים במרחב ובזמן, למטרת קביעת מדיניות פיתוח ושמירת הטבע בגולן, דבר העולה בקנה אחד עם מטרות הפרויקט. הבנת תפוצת בעלי החיים באמצעות כלי זה היא בעלת חשיבות רבה במעקב וניטור אחר השינויים האקולוגיים המתרחשים בגולן.

תצפיטבע במוסדות החינוך

"תצפיטבע" חברה למרכז "מדע אזרחי בבית הספר", שהקימו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה. מרכז המחקר "מדע אזרחי בבית הספר" משתף פעולה עם פרויקטים שונים, בעיקר בצפון הארץ, המשתפים תלמידים ואזרחים במחקר מדעי ממשי. מטרת המרכז היא להביא תלמידים וציבור רחב לעסוק במדע כתחביב בצורה מהנה ומלמדת, בעת ובעונה אחת.
כדי לסייע להביא את "תצפיטבע" לבתי הספר בגולן, חברו פרופ' טלי טל מהטכניון וד"ר אלי אשכנזי, פוסט-דוקטורנט ממכללת "אורנים", לעבוד עם מספר בתי ספר, לפיתוח תכנית שנתית שבה הפלטפורמה של "תצפיטבע" תשמש ללימוד מעמיק של מדעים וגיאוגרפיה. בתי הספר יזכו לליווי צמוד של צוות המרכז שיכלול כתיבת תכנית וסיוע למורים בהפעלתה, בכיתה ובשדה.
הכוונה היא שהתלמידים יהפכו לשגרירי "תצפיטבע" בקהילותיהם ובכך יביאו ציבור רחב יותר לפעילות ואכפתיות בנושאי הטבע בגולן. הפעילות תלווה במחקר, שיסייע להרחיב את ההטמעה בבתי ספר נוספים, בשנה הבאה. בתי ספר נוספים, המעוניינים להצטרף לקהילת "מדע אזרחי בבית הספר", מוזמנים לפנות לאלאור לוי - 0556665204. sviva@megolan.org.il .
רכז חינוך סביבתי ביחידה הסביבתית גולן, קובי גביש: "הדו"ח הראשון של 'תצפיטבע' מהווה מסמך ראשוני המעיד על תפוצתם של מיני צמחים ובעלי חיים במרחבי הגולן, תוך ניתוח השפעות של שימושי קרקע שונים, שוני בתפוצת המינים באזורים שונים בגולן ונוכחות של מינים נדירים. הניתוח המחקרי שבוצע על ידי ד"ר דן מלקינסון ויסמין רייזנר, מה'מכון לחקר הגולן', התאפשר הודות לעבודתו המסורה והמקצועית של אריאל שמיר, המרכז את כל פעילות המנטרים במסגרת המיזם, יחד עם תכניות המופעלות על ידי אלאור לוי, המרכז את התכניות במוסדות חינוך ובקרב קבוצות תושבים שונות.
"הבסיס המשמעותי וההכרחי לכל דו"ח, או מיזם, הקשור בתחום המדע האזרחי הוא התושבים עצמם. כאן, אצלנו בגולן, מתקיים בפועל שיתוף פעולה ייחודי של עשרות תושבים, המתנדבים להקדיש את זמנם לתיעוד בעלי החיים והצמחים, מתוך הכרה בחשיבות הפעילות לשמירת הטבע באזורנו.
"קמפיין שנות ה-70', 'צא לנוף אך אל תקטוף', של פרחי הבר, דיבר על הימנעות מפגיעה בטבע. אנחנו בגולן מבקשים להעמיק את האחריות הסביבתית של תושבינו, נמשיך להימנע מלקטוף ונפעל לתיעוד הקיים".
 
רכז הניטור של התכנית, אריאל שמיר, ישמח לענות על שאלות בנושא, בטלפון 0547588752 ובמייל: Shili@merom-golan.org.il