גמר מואז גולן

אדוני/גבירתי, ראש/ת המועצה הנבחר/ת. סלשים יפים, לא? אתה בטח יושב עכשיו במשרדך החדש ומנסה להבין למה נלחמת על כאב הראש הזה. אז הנה, כשירות לראשון בין שווים, כמה טיפים לדרך צלחה

חוקי עזר

חוקי עזר
אם אתם קוראים את השורות האלה, אתם בוודאי כבר יודעים מי הוא/היא ראש המועצה הבא/ה של הגולן. בזה כבר יש לכם יתרון אחד עליי, כי אני כותב שבוע לפני הבחירות. אז גייסתי לטובתי את דמיוני, בו אני רואה את הראש החדש מגיע בלימוזינה שחורה אל רחבת המועצה, ההמונים מריעים, עומדים צפופים לאורך גדרות הביטחון, צועקים, נואשים לסלפי.
הוא עולה במדרגות הרחבות, עליהן נפרס שטיח בצבעי התלתל המפורסם, לצלילי מארש הגולן, שנכתב במיוחד לאירוע ומבוצע על ידי תזמורת בני המושבים ושם, בכניסה, מחכה אלי מלכה, עם ג'ינס חדש וחולצה לבנה (רגע, כתבנו מעדכן שאלי אפילו החליף את התנ"כיות בבלנדסטון!).
הס מושלך בקהל. ציפור לא מצייצת, גדי לא פועה. השניים מסתודדים קלות. אלי מעניק את מפתחות הגולן, בטקס רב-רושם והנה, הוא מניף אותם! קונפטי, הקהל באקסטזה, נשים מתעלפות, גברים מסתירים דמעה, דתיים ממלמלים ברכת "שהחיינו", בשם ומלכות. מעגלי הורה מתארגנים בספונטניות ברחבת החנייה בין האוטובוסים הצהובים. שקיעה. קאט.
אני מודע לכך שזה נשמע קצת כמו גמר "מוא"ז נולד", או משהו, אבל בהתחשב בעובדה שזו בערך הפעם הראשונה שלנו, מותר קצת לפנטז ואולי גם ליהנות מהעניין.
בכל מקרה, עברה עלינו מערכת בחירות ערנית ותוססת. ארבעה מועמדים שמייצגים את כל הטוב של הגולן, עשרות פעילים נלהבים שנלחמו עבורם כמו אריות, עימותים רדיופוניים, חוגי בית ופגישות אישיות. למשך כמה חודשים, הרגשנו מחוזרים כמו מלכת הכיתה בערב שלפני נשף סיום התיכון. סומק עלה בלחיינו, שמן ניסך במפרקינו. אין ספק שהוכחנו לזקנים שאפשר לסמוך עלינו במאבק הבא, שלא יבוא, חס וחלילה, טאצ' ווד, חמסה עלכ.
אבל כידוע, הכול מאחורינו. קבוצות הוואטסאפ של הפעילים נדמו והשלום והשלווה חזרו לגולן. היחיד שמודאג כרגע זה אותו ראש, שיושב בוודאי בחדרו, עד שעת לילה מאוחרת, כדי להכריע אם לתקן את כביש הגישה של מיצר, או של שעל ולהבין בשביל מה הוא היה צריך את כאב הראש הזה. כדי לעזור לו, להלן הצעתי לחמישה חוקי עזר הכרחיים, שיכניסו אותו לתפקיד ויצעידו את הגולן אל עבר עתיד טוב יותר.
 
 הלו, תנוחו
 
1.     חוק עזר: רשתות חברתיות
חסימה של שנה על כל המדיות הקיימות. וואטסאפ, פייסבוק, שמייסבוק. חייבים פה תיקון דחוף. בארבעת החודשים האחרונים, חווינו סוכרת-בחירות ברמה שלא הייתה מביישת את אובאמה. מטות המתמודדים התחרו ביניהם למי יש יותר. יותר פוסטים, יותר לייקים, יותר תגובות. זה התחיל בפייסבוק, גלש לוואטסאפ ונגמר בתיבות הדואר. אם אני רואה עוד פוסט אחד שלא קשור בקבוצת "עסקים חדשים בדרום הגולן בתחום הטיפול והמכונאות", אני עורק לשוהדא אל-ירמוכ. נשבע במזוזה. אדוני, אל פחד! כמו בסין, כמו בקוריאה הצפונית, תן לנו שנה בלי הזמזום הטורדני הזה ונחזור להיות בני אדם שוחרי טוב.
 
2.     חוק עזר: הכרת הטוב
אחד הנושאים הכי חמים במערכת הבחירות שהייתה לנו (R.I.P) היה השירות לתושב. "השירות במועצה הוא מתחת לכל ביקורת", "עובדי המועצה שכחו את תפקידם", "אצלי התושב ירגיש כמו מלך", "אצלי הוא ירגיש בבית", "אצלי הוא יקבל קפה מהמכונה" - אלה רק חלק משלל הסיסמאות שנזרקו לאוויר הגולן הצונן. אפשר היה לחשוב שבמשך 15 שנה עובדי ועובדות המועצה ממררים את חייהם של תושבי הגולן. סוחבים החלטות, מעכבים אישורים, תוקעים היתרים. ברור שתמיד יש מה לשפר ולאן לשאוף, אבל הלו, תנוחו. אני בטוח שאצלכם בעבודה אתם מצטייני החודש בשירותיות, זו השנה החמישית ברציפות. אולי, רק אולי, גם אחרים עושים עבודה טובה. כל תושב שיצא לסיור קצר בגליל התחתון, ייסע לרשויות אחרות מדרום ועד צפון, יבין איפה הוא חי ויחזור לומר תודה.
 
משלנו - אלינו
3.     חוק עזר: תוצרת חקלאית ישירה
מי לא עמד בסופרמרקט הקרוב למקום מגוריו וניסה לפלות אפרסק נורמלי מבין ערמת הלימונים השעירים שעל המדף? היי, אנחנו גרים באסם של המדינה. חקלאי הגולן המסוקסים מגדלים את הפירות הכי טובים במזרח התיכון, שולחים מנגו לקטאר וקנאביס לצ'ילה. לא ייתכן שכל הטוב הזה יגיע לירקניות בתל אביב ויימנע מהמכולות שלנו. הרי זה אבסורד. לכן, כל משק חקלאי יחויב בחוק לשווק אחוז מסוים מתוצרתו (נשאיר את המספר המדויק להחלטת חברי המליאה, שיעשו משהו, האוכלי-חינם) בתוך הגולן.
 
4.     חוק עזר: טכנאים ועוזריהם
בוקר אחד, אחרי 17 שנה, גילית להפתעתך שהגיעה שעתו של המקרר הדולף שלכם ושהמטבח מוצף מים. "אל חשש", פנית לאישה, "אני מיד נכנס לזאפ ומזמין לך מקרר א'-א'. אין על האינטרנט הזה, אני אומר לך, גאון מי שהמציא אותו".
אכן, חיש קל, מצאת את מבוקשך במחיר מציאה ואתה מזמין את הטובין, לא לפני שווידאת שיש משלוח חינם עד הבית, בתוך 36 שעות! לא הספקת להכניס את כרטיס האשראי חזרה לארנק והנה מצלצל הטלפון ועל הקו אושרית, נציגת "קושינסקי בית מחסה למוצרי חשמל".
"אדוני", סחה הנציגה, "אתה גר בגולן. המשלוח יעלה כך וכך והמקרר יגיע לקראת אמצע פברואר, כי רק אז יש לנו רכב שעולה לאזור". מיותר לציין שבנקודה זאת אתה מאבד את שאריות שפיותך שעוד נותרה מהייבוש של המטבח ואתה טורק את הטלפון בזעם וצועק לאישה: "מאמי, חוזרים לאור יהודה".
משלוחים, טכנאים ונותני שירות למכונות כביסה ושאר מכשירים מצילי חיים יעלו לגולן בתוך 48 שעות עסקיות, או יוגלו לאלוני הבשן עד האביב.
 
5.     חוק עזר: שבוע עבודה מקוצר
זה אמנם לא חוק גולני מקורי, אבל תמיד החזקנו מעצמנו אזור צעיר, דינמי ופורץ דרך. אין שום סיבה שלא נרים גם את הדגל הזה ונהיה אות ומופת לשאר חלקי הארץ הנחשלים. תחשבו כמה כיף יהיה לקום בבוקר ביקיצה טבעית, לשבת על הדֶק הצופה לכנרת, עם עיתון וקפה, להדליק את הטרנזיסטור ולשמוע איך עם ישראל עומד את עצמו לדעת בפקקים של יום ראשון בבוקר, בעוד אנחנו מתארגנים לשירה בציבור בבית העם. שבוע העבודה בגולן יחל ביום ב', בדקה אחר חצות ויסתיים ביום ה', בדקה לפני חצות, למעט מסעדות, בתי קפה ובתי עינוגים. כמה רוגע זה יכניס לחיינו, כמה יישוב הדעת. נהדר.
 
ראש/ת המועצה, מפתחות הגולן בידיך. אנחנו סומכים עליך ומתייצבים מאחוריך. עשה/י אותנו גאים ושמחים בגולן הנפלא שלנו.