מגרש משחקים לימודי

שורות-שורות של כיסאות מסודרים בקפידה מול מורה, לוח וגיר? תשכחו מזה. בביה"ס "אביטל", כבר שונים שלא לומדים כך. השיעור אינו פרונטלי יותר והילדים יושבים איפה שבא להם. מעצבות פנים ארגנו את מרחבי הלמידה
 
פסיפס לדורות
כשנכנסים בשערי מרחבי הלמידה, בבית הספר "אביטל", הדבר היחיד שלא שומעים הוא שקט. רעש ורחש של עשייה, התרחשות, פעילות, יצירה, למידה ומשחק. חללי בית הספר פעילים כל הזמן ואין חלל שלא מנוצל. למי שלמדה בכיתה עם שורות-שורות של כיסאות מסודרים בקפידה מול מורה, לוח וגיר, המציאות הזו לא מוכרת. כל כיתה היא עולם בפני עצמו והחלל המרכזי של כל שכבה הוא מגרש משחקים שלם.
בכל כיתה יש שולחנות עגולים, מרובעים ומלבניים, גדולים וקטנים, פינות עבודה עצמאיות ואפילו פינות למידה בעמידה, מחצלות, או פופים, ספות, או שולחנות וכיסאות בר, מרחב שלם של אפשרויות למידה. בכיתה יש התרחשות תמידית. חלק מהתלמידים עובדים בקבוצה סביב שולחן, אחרים בעבודה אישית וחלק נמצא בכלל מחוץ לכיתה, בשעת בחירה בחצר, או בחלל המרכזי. שם, עומדים לרשות התלמידים פינת חול, פינות למידה, משחקי חשיבה, פינת אדריכלים צעירים, מתקני ספורט ועוד ועוד.
מאחורי המרחב הפיזי, ישנה כמובן תפיסה פדגוגית רחבה ומעמיקה.
מנהלת בית הספר, הילה קודיש: "לפני חמש שנים, כשנכנסתי לתפקיד, עשינו אבחון ארגוני מעמיק. יחד עם ההורים, המורים, התלמידים ואפילו אנשים מהקהילה בנינו תכנית חמש-שנתית והיום, אנחנו אחרי חמש שנות עשייה, עם הפנים לחמש השנים הבאות. התכנית התבססה על צרכים שעלו - להוביל שינוי בבית הספר. שינוי שלא מבוסס על אג'נדה של מנהל זה או אחר, כי מנהל בא והולך וזה לא ייטמע בבית הספר. החוכמה היא להוביל שינוי שמבוסס על צרכים".
 
 ניהול זמן - מכיתה א'
בית הספר ביסס חמישה עקרונות, שעל פיהם הוא פועל:
  • בחירה - אנחנו נולדים לעולם של בחירה. תפקידנו לתת לילדים להשכיל לבחור ולהכיר את עצמם דרך הבחירות שלהם. מוסדות חינוך לא יכולים להיות בועה שלא מתכתבת עם החיים האמתיים. לכן, כבר מכיתה א', התלמידים שלנו מנהלים את סדר היום שלהם ולומדים גם מיומנות של ניהול זמן. לילדים יש שלושה מקצועות ליבה חובה, שהם בוחרים מתי במהלך היום ילמדו אותם ומגוון של אפשרויות בחירה נוספות ללימודים, או לפעילויות במהלך היום.
  • לקיחת אחריות - הילדים לוקחים אחריות על סדר היום שלהם ועל הדרך בה ילמדו. הם מתרגלים את זה מכיתה א' - מהי סביבת הלמידה הנוחה לי ואיפה אני מפיק מעצמי את המיטב. האם עם קבוצה? לבד, עם אוזניות על כיסא בר? בשולחן עם חברים? על הפוף? האם אני אוהב ללמוד ברצף ולסיים את כל המטלות ואז לצאת לשעות הבחירה, או שאני צריך את ההפסקה בין מקצוע למקצוע, כדי שאקלוט טוב יותר?  ילדים רגילים שאומרים להם מה לעשות מכיתה א' ועד סיום צבא - מה לומדים, מתי, איך יושבים, מתי קמים, מתי יוצאים להפסקה. הם משתחררים מהצבא, יוצאים למציאות וצריכים פתאום להתמודד עם בחירות על החיים שלהם וזה מבלבל, אבל אם מלמדים אותם לבחור מההתחלה, הם מחוברים יותר לחיים האמיתיים.
  • ייחודיות - מתוך 600 תלמידים, ל-300 יש תכנית אישית מבוססת כישורים. אנחנו מאמינים שלכל אדם באשר הוא יש נקודות חוזק, צבע וגוון. תפקידנו להאיר בפרוז'קטור את הנקודות האלו. לצורך זה, עלינו להכיר את הילד בפריזמה רחבה, בחלק ההוליסטי שלו ולא רק לפי ציונים והתמודדות עם חומר לימוד. עלינו לגלות במה הוא טוב בחיים, תחביבים, אהבות, מחשבות, כישורים. אם הוא טוב בכדורגל, יש לו תכונות שניתן למנף לחוויה היום-יומית בבית הספר, אולי הוא מנהיג, או קפטן, שיכול להוביל חברתית את התלמידים בכיתה.
  • שיתוף פעולה - שם המשחק בעולם היום הוא שכל אחד מביא את נקודת החוזק שלו בשביל לייצר תוצר סופי. בשעות הלימוד, המורים מפעילים את הילדים בקבוצות על בסיס שיתוף פעולה.
  • למידה כערך - הילד לומד 24/7, לא רק בזמן שהוא בבית הספר, אלא גם בחוויות שלו אחרי זמן בית הספר. אותו ילד, שקשה לו בלימודים, המורה תלך לראות אותו משחק כדורסל ואולי תפגוש אותו במקום שבו הוא חזק ומנהיג. כשהוא משחק כדורסל, הוא לומד לא פחות. כשמערכת מסתכלת רק בראי הציונים, היא לא תראה את הילד בכלל.

מקום של הכלה

הילה קודיש: "נבנתה פדגוגיה שמותאמת בכל חטיבה על פי צרכי הגיל. המרחב הסביבתי משרת אותנו. בכל כיתה, יש לנו מגוון אפשרויות ישיבה. השיעור אינו פרונטלי. הוא משימתי. כל היום, הכיתה משנה צורה ולכן, המרחב הפיזי חייב לאפשר גמישות פדגוגית. נעזרנו במעצבות פנים שמלוות את בית הספר, עירית ונעם טבנקין מעין זיוון, יחד עם עמית פלס, ממרום גולן, שעזרה בתפיסה החזותית. המיתוס שילד זקוק למקום קבוע קיים אבל אינו נכון. הם מתיישבים לפי בחירה ולפי מה שמתאים להם בשיעור הספציפי, במקום שנוח להם. זהו תהליך שהילדים עובדים עם המורה בשיח והסכמות והחלטות משותפות, עד שהם לומדים איזה סוג של לומדים הם. יש פה מקום של הכלה. הבנה שכל אחד הוא שונה. קבלת האחר. כל אחד עם צרכים משלו.                                                                                                                    "אחד הדברים ששמנו לב אליהם וגם מדדנו אותם הוא האקלים הבית-ספרי, שהשתפר בצורה משמעותית. הפדגוגיה החדשה מרגיעה את הילד. הוא לא מחויב לשבת שעות על גבי שעות על כיסא מול לוח ולהקשיב גם כשמאוד קשה לו ואז, לצאת להפסקה ולפרוק את כל הלחצים. הוא מתכנן לעצמו את היום. אין צורך בהפסקה פעילה כי כל היום הוא פעיל. הרעיון הוא לייצר אקטיביות ולמידה פעילה ולא תלמידים פאסיביים. ככל שהילד שותף יותר ליחידות הלימוד ולוקח אחריות על הלמידה, גם האקלים מיטבי".
 
 בלי מכבש זמן
הילה קודיש: "בכיתות ז'-ח' לומדים על פי נושא מרכז ובו מתנהלים פרויקטים. אין 45 דקות שיעור ואז עוד שיעור והפסקה. זו למידה בלי מכבש זמן. עבודה רציפה, בה הם מנהלים את הזמן וזה מביא לכך שהם נפגשים גם אחרי הצהריים, מיוזמתם, אם הם מרגישים שלא הספיקו את הפרויקט.
היום התפיסה השתנתה בכך שכבר לא לומדים לפי מקצועות - שעה מתמטיקה, שעה ספרות ושעה אמנות, אלא מחברים בין הנושאים. בחיים הכול קשור לכול. כשאתה מבשל, אתה בוחר מתכון מהאינטרנט, מכין רשימה, קונה את המצרכים על פי צרכנות נבונה ולפי תקציב ורק בסוף - מבשלים. בבית הספר הרגיל, מלמדים שמתמטיקה לא קשורה לאמנות, או לספרות. את המקום הזה אנחנו משנים. לימדנו גיאומטריה דרך אמנות.
"בכל המקצועות רבי-המלל, לומדים נושאים ולא מקצועות. בכיתות ז', לתוך נושא אחד, מרכז 'יומן מסע' - עבודת שורשים, נכנסים: זהות יהודית, היסטוריה, ספרות וגיאוגרפיה. תחת הנושא, נלמדים התכנים הלימודיים והמיומנויות הנדרשות והמותאמות לעקרונות.
"בכיתות ח', מתווספים קורסים של מיומנויות המאה ה-21, חשיבה יצירתית ורפלקטיבית ומיומנות בין-אישית. יש חינוך פיננסי, פתרון בעיות בטבע, דיבייט - תורת הנאום, תולדות המזון לאורך ההיסטוריה וגם סוכנות נסיעות. חודשיים לקראת חופשת הפסח, התלמידים קיבלו משימה: לתכנן את החופשה המשפחתית לפסח. כל משפחה בחרה יעד, בארץ או בעולם והתלמידים תכננו את החופשה על כל רבדיה - מסלול, לינה, רכב, דלק, אוכל, אטרקציות על פי התקציב שהמשפחה העמידה להם. לאחר אישור התכנית, התלמידים גם הזמינו ותיאמו את החופשה בפועל. המיומנויות שהתלמידים למדו הן משמעותיות לחיים. כל הלמידה מבוססת על  doing ו-being. התנסות מעשית לצד למידה אקדמית.
"גם התקשוב משנה את הלמידה ומקצר תהליכים. יש משימות מקוונות, תלמידים מבצעים משימה אונליין והמורה בו-זמנית מתקן להם ('קלאסרום', מחברת דיגיטאלית). הם נפגשים עם עולמות רחוקים מחוץ לכיתה. לדוגמה, תלמידים למדו במשך חודשיים על חגים וקינחו ביום למידה מרחוק, בו העלינו בסקייפ כיתות מהודו ומפקיסטן, כשהמנחה, שהייתה ממצרים, הנחתה צ'ט במשך שעה וחצי. הילדים דיברו אנגלית זה עם זה, ראו את התלבושות, צורת הישיבה ושיתפו במסורות אחד של השני. העולם פתאום קטן ונגיש יותר וזה המקום להשתמש גם בחוכמת ההמונים.
"את כל השינוי, הובלנו עם שלושה שותפים - המועצה האזורית, משרד החינוך וההורים. תמיד יש כתובת לפנות אליה. המועצה ליוותה אותנו צעד אחד צעד, תמכה ואפשרה. המועצה מובילה תהליך שבו יש שיח בין כל מנהלי הגולן לגבי עקרונות משותפים ושותפות, אבל גם אוטונומיה וייחודיות. מחלקת החינוך מובילה את החינוך בגולן, יחד עם המנהלים, לפדגוגיה פורצת דרך עם טכנולוגיה מתקדמת ובעיקר - בשיח. אני אסירת תודה על השותפות הזו".